נסיכות בני דוד חרלפ

משפחת חרלפ : עבר , הווה ועתיד

הרב חרלפ על פרשת השבוע מפי נינו הרב יעקב משה זק"ש

פרשת בראשית

ארץ ישראל

בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ (א, א) "אמר רבי יצחק לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מ"החדש הזה לכם" (שמות יב, ב), שהיא מצוה ראשונה שנצטוו בה ישראל, ומה טעם פתח בבראשית משום: "כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים" (תהלים קיא, ו), שאם יאמרו אומות העולם לישראל לסטים אתם שכבשתם ארצות שבעה גוים, הם אומרים להם כל הארץ של הקב"ה היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו, ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו". (רש"י וכן הוא במדרש תנחומא הוצאת ר"ש בובר בראשית אות יא ובילקו"ש שמות פרק יב סימן קפז).
אימרה זו תדירית היא, בכל פעם שבני ישראל מתקרבים לארץ קדשם, באים האומות וטוענים ליסטים אתם, לנו הארץ ולא לכם, ורק כשישראל אוחזים בהכרת: "כח מעשיו הגיד לעמו", רק אז מסתתמות טענותיהם של האומות.
וגם זאת היא מפלאי הפלאות, שלא נאמר: "כח מעשיו הגיד לעמים", כי אם: "כח מעשיו הגיד לעמו", שאם אך ישראל יודעים ומכירים את כח מעשיו, כבר מסתתמות טענותיהם של העמים, שאף על פי שהם בעצמם אינם יודעים ואינם מכירים את כח מעשיו, בכל זאת כיון שיודעים העמים שישראל מכירים את כח מעשיו אשר הגיד השי"ת רק לעמו, - מרגישים הם בזה את שפלותם ומכירים בתפקידם שעליהם להכנע בפני ישראל, וכמו שיהיה לעתיד שיאמרו כל הגוים: "בית יעקב לכו ונלכה באור ד'" (ישעיה ב, ה).
ואמנם כן, בשעה שהקב"ה נותן את הארץ לישראל, מתגלה שמעולם לא היה לאומות העולם שום קנין בה, שכן נאמר לאברהם: "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך" (בראשית יב, א), היינו שתלך אל ארץ כזאת שאוצרותיה ומחמדיה אינם גלויים לשום אדם בעולם, מעין העולם הבא אשר נאמר עליו: "עין לא ראתה אלקים זולתך" (ישעיה סד, ג), וגם אתה לא תוכל לראותה מעצמך, כי אם מה שאני אראה אותך, היינו שיפתחו לך עינים בהירות לראות מה שיש בארץ זו.
ומטעם זה לא קנו אותה האומות, שכן כך הלכה שמי שקנה בדיל מן העכו"ם ומכר לישראל אחר בחזקת בדיל, ואח"כ נמצא שכולו כסף, לא זכה בו הישראל הראשון, מפני שקנה אותו בחזקת בדיל ולא בחזקת כסף (מרדכי ספ"ב דבבא מציעא בשם אבי עזרי), וכמו כן בארץ ישראל, מה שקנו אותה האומות לא קנו אותה אלא בחזקת ארץ כשאר ארצות ובאמת הרי היא ארץ אחרת לגמרי, ומשום כך לא קנו אותה כלל.
ועל כן בכל זמן שישראל מוקירים את הארץ מצד קדושתה, מצד: "כח מעשיו הגיד לעמו", אשר היא סגולתה של ארץ זו ארץ הנבואה, שעל ידה מגידים את כח המעשים, ורק לעמו, עם הנבואה, מתחברים על ידי זה עם הנבואה עם ארץ הנבואה ומסתתמת מעצמה כל הקטגוריא של האומות.
(גאון ישראל וקדושו מרן יעקב משה חרל"פ זצ"ל - מי מרום ח"ה נימוקי המקראות).
*
"אמר רבי יצחק לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מ"החדש הזה לכם" (שמות יב, ב) שהיא מצוה ראשונה שנצטוו ישראל, ומה טעם פתח בבראשית משום "כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים" (תהלים קיא, ו), שאם יאמרו אומות העולם לישראל ליסטים אתם שכבשתם ארצות שבעה גוים, הם אומרים להם כל הארץ של הקב"ה היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו, ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו". (רש"י).
קדוש החדש הוא כבודם של ישראל, שהטבע בטל כלפיהם במעשה דקידוש החודש, כמו שאמרו בירושלמי (פרק א דכתובות סוף הלכה ב) "אקרא לאלקים עליון לא-ל גומר עלי (תהלים נז, ג) בת שלש שנים ויום אחד ונמלכין בית דין לעוברו, הבתולין חוזרין, ואם לאו אין הבתולין חוזרין".
ומה שאמר רש"י שהגוים יגידו ליסטים אתם שכבשתם ארץ שבעה עממין, קשה טובא, הלא חוק בין לאומי הוא שכבוש הוא קנין.
אבל י"ל על פי מה שכתב חותני מרן הגאון רבי יעקב משה חרל"פ זצ"ל בספרו ("מי מרום" ח"ה נימוקי המקראות עמוד ו) שאין קנין לגוי בא"י, והיינו כמו שכתב המרדכי (ספ"ב דב"מ) בשם האבי עזרי באחד שקנה אצל גוי בדיל ומכרם לישראל אחר ושוב נמצא כסף, לא זכה בו הישראל הראשון, מפני שקנה אותו בחזקת בדיל ולא בחזקת כסף, וכמו כן בארץ ישראל, מה שקנו אותה האומות לא קנו אותה אלא בחזקת ארץ כשאר הארצות, ובאמת הרי היא ארץ אחרת לגמרי, ומשום כך לא קנו אותה כלל, ואפילו לאברהם אבינו אמר הקב"ה "אל הארץ אשר אראך" (יב, א), כי מאליו לא היה יכול לדעת ערכה של ארץ ישראל, אלא שהקב"ה יראה לו, ולכן אין הגוי קונה. ולכן אמרו לישראל, כי גם הם אינם מעריכים את ארץ ישראל ואם כן לא קנו בכיבוש. ולא ידעו שאנו במדרגה אחרת, כי אע"פ שאין אנו בגדר קנין, הלא גם קטן שאין לו קנין - אם הקנה לו גדול - קנה הקטן, ה"נ בארץ ישראל הקב"ה נותנה לנו. והוא מחדש נתינתו בכל יום, וכמו שנאמר (דברים ד, מ) "על האדמה אשר ה' אלקיך נותן לך כל הימים".
(חתנא דבי נשיאה הגאון הגדול רבי מרדכי יהודה ליב זק"ש זצ"ל – מילי דמרדכי פרשת מרדכי).


WCAG 2.0 (Level AA) דפי הנגישות באתרי 022 נבנו בהתאם לתקן נגישות WCAG 2.0 - AA