נסיכות בני דוד חרלפ

משפחת חרלפ : עבר , הווה ועתיד

הרב חרלפ על פרשת השבוע מפי נינו הרב יעקב משה זק"ש

פרשת ואתחנן

שבח עם ישראל וארץ ישראל

ואתם הדבקים בד' אלקיכם (ד, ד) "אתם" ולא אומות העולם, כי הם לא יוכלו בשום אופן להדבק בד', זולת ע"י אמצעות ישראל, ובידם להרכין ראש ולבטל את עצמם לפניהם. והדבקות הזאת היא התורה, שבה נברא העולם, ו"אם יאמר לך אדם יש תורה באדום אל תאמין" (מדרש איכה פ"ב על הפסוק: "מלכה ושרי' בגוים אין תורה").
אין לישראל חיים של פרט כי אם חיים של כלל, ובלא זה אין חייהם חיים, וחיי הכלל הם חיי הנשמה ולכן אם תהיו דבקים בד' אלקיכם תזכו שחייכם יהיו חיי הכלל, "חיים כולכם היום".
(גאון ישראל וקדושו מרן יעקב משה חרל"פ זצ"ל - מי מרום ח"ה נימוקי המקראות).
*
והיה כי יביאך ה' אלהיך אל הארץ... ובתים מלאים כל טוב... ואכלת ושבעת. השמר לך פן תשכח את ה'... (ו, י-יב)
שבחה של ארץ ישראל ומעלות פירותיה נכתבו פעמיים בתורה: פעם אחת כאן ופעם שנייה בפרשת עקב (שם ח, ז-יא). ויש כמה שינויים ובעיקר יש השמטת חצי פסוק בפעם השנייה:
דברים ו, י-יב
והיה כי יביאך ה' אלקיך אל הארץ אשר נשבע לאבותך - ערים גדולות וטובות - ובתים מלאים כל טוב - ובורות חצובים - כרמים וזיתים אשר לא נטעת ואכלת ושבעת, השמר לך פן תשכח את ה'.

דברים ח, ז-יא
כי ה' אלקיך מביאך אל ארץ טובה - ארץ חטה ושעורה - ארץ זית שמן ודבש - ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלקיך על הארץ הטובה אשר נתן לך, השמר לך פן תשכח את ה'.

הרי חוץ מכמה שינויים שבפסוקים האלה, נכתבו בפרשה הראשונה המלים "ואכלת ושבעת" ולא יותר ואילו בפרשה השניה, נוספו המלים "וברכת את ה' אלקיך על הארץ הטובה אשר נתן לך".
והנה במסכת חולין (יז, א) אמרו חז"ל, על מה שנאמר "ובתים מלאים כל טוב", שהכוונה ל"כתלי דחזירי" (חזירים יבשים - רש"י), שהותרו באותה שעה. והרמב"ן על התורה (שם ו, י) הוסיף שגם "בורות חצובים" הם של איסור כגון "שהיה בחציבתן דבר אסור בטיח אשר בהן" (לשון הרמב"ן), וגם "כרמים וזיתים" הנזכרים שם הם של איסור כגון שהיו "נטועים כלאים או ערלה" (רמב"ן שם). ודעת הרמב"ם היא, שעל דבר איסור אין לברך לא בתחילה ולא בסוף, שכן כתב בפרק א' מהלכות ברכות, הלכה יט: "כל האוכל דבר האסור בין בזדון בין בשגגה אינו מברך עליו לא בתחלה ולא בסוף". וכתב רבינו ירוחם (הובא בבית יוסף לטור או"ח, סימן רד), שאם אכל דבר איסור אפילו במקום סכנה אינו מברך (ועיין בשו"ע שם, סעיף ט, "אכל מאכל או משקה של איסור מפני הסכנה מברך עלו תחלה וסוף", ועיין במג"א שם, ס"ק כא). ועוד כתב בפ"ח מהלכות מלכים, הלכה א: "חלוצי צבא כשיכנסו בגבול העכו"ם ויכבשום וישבו מהן, מותר להן לאכול נבלות וטרפות ובשר חזיר וכיוצא בו, אם ירעב ולא מצא מה יאכל אלא מאכלות אלו האסורים, וכן שותה יין נסך. מפי השמועה למדו: ובתים מלאים כל טוב, ערפי חזירים וכיוצא בהן". ועיין רמב"ן על התורה שם. ובכסף משנה שם כתב, שלאו דוקא במקום סכנה, אלא במקום רעבון. על כל פנים לדעת רבינו ירוחם אין לחלוצי צבא לברך על אכילת איסור בעת מלחמה.
מעתה מבואר השינוי וההשמטה. בפרשה השנייה, שהמדובר בארץ חטה ושעורה וגו' כתוב "וברכת את ה' אלקיך", אבל הפרשה הראשונה המדברת במאכלות אסורים נשמטו המלים "וברכת את ה' אלקיך", כמבואר, שעל אכילת איסור אין לברך. ועיין בפרשת והיה אם שמוע (דברים יא, טו) שגם שם נאמר "ואכלת ושבעת" ולא נאמר "וברכת" וגו'. אבל גם שם דין הוא שלא יברך, שהרי שם נאמר: "ונתתי עשב בשדך לבהמתך ואכלת ושבעת" ומכאן למדו חז"ל (ברכות מ, א), שלא יאכל אדם קודם שיתן לבהמתו. אבל לענין שתיה כתב המג"א (סימן קסז, ס"ק יח) בשם ספר חסידים שאדם קודם לבהמה, שנאמר ברבקה: "שתה וגם לגמליך אשקה" (בראשית כד, מו). {והטעם בזה נראה, שבאמת האדם קודם לבהמה, שהוא מבחר היצירה, אלא שבאכילה, שמעלת האדם מורגשת בזה שהוא אוכל בשר ודגים וכל מטעמים, ואילו הבהמה אוכלת עשב השדה, דין הוא שנקדימנה לאדם: "ונתתי עשב בשדך לבהמתך", ואח"כ "ואכלת ושבעת" (דברים יא, טו). אבל בשתייה שהאדם והבהמה שוים בה, ששניהם שותים מים, האדם קודם, ראה למעלה בפרשת בהר} ואם כן פסוק זה של "ואכלת ושבעת" אינו מדבר אלא על אכילה ולא על שתיה ולדעת ר' מאיר אין חיוב ברכת המזון אלא אם כן אכל ושתה (ברכות מט, ב) וראה בשו"ע או"ח סימן קצז סעיף ד שיש פוסקים כר' מאיר בזה. ולכן נשמט ענין הברכה גם באותה הפרשה.
וכל זה אינו אלא לדעת רבן גמליאל (ברכות מד, א) שגם בשבעת המינים יש ברכת המזון בשלש ברכות.
אבל לפי דעת חכמים ברכות שם במשנה שאין לברך ברכת המזון שלש ברכות על כל שבעה המינים, כי אם על לחם בלבד, לק"מ מה שלא אמרה התורה בפרשת ואתחנן "וברכת", שהרי שם נאמר בפסוק הקודם "כרמים וזיתים" שאין בהם ברכת המזון שלש ברכות, ואילו בפרשת עקב מדובר על לחם (בפסוק ט שם).
(חתנא דבי נשיאה הגאון הגדול רבי מרדכי יהודה ליב זק"ש זצ"ל – מילי דמרדכי פרשת מרדכי).


WCAG 2.0 (Level AA) דפי הנגישות באתרי 022 נבנו בהתאם לתקן נגישות WCAG 2.0 - AA