נסיכות בני דוד חרלפ

משפחת חרלפ : עבר , הווה ועתיד

חדשות

תמצית קורות בני המשפחה

מצורף מאמר מרוכז על קורות המשפחה , החל ממעבר חייא בן חזקיה ראש גלותא מבבל לגרנדה שבספרד , דרך פזורת משפחתינו באגן הים התיכון ,וקורות בני חייא באיטליה ובתורקיה ועד ההגעה למזרח פולין ולליטא , לוילקאויסק ולעיירות בחבל סובאלק וחזרת משפחת הרב חרלפ לארץ הקודש.

ל ליקוי ירח יד סיוון התשע"א


משפחת חרלפ הינה משפחה עתיקת יומין . בני המשפחה הינם צאצאים ישירים של משפחת מלכי יהודה , וצאצאי המלך דוד ובנו שלמה - החכם מכל אדם . עם גלות ירושלים הראשונה ,בימי המלכים יהויכין וצדקיהו , גלו צאצאי המשפחה לבבל . בהמשך הם כיהנו כראשי גלות בבל עד לסוף האלף הראשון לספירה . משם עברו בני המשפחה לספרד ושם חי "חייא " שעל שמו ראשי התיבות בהם נקראת המשפחה : " חייא ראש ליהודי פולין ". או "חייא ראש ליהודי פורטוגל " , הוא חייא אל-דאודי (בן דוד ). הן בספרד והן בפורטוגל בני המשפחה החזיקו בסמכויות שלטוניות ויש להם נכסים בברצלונה , לרידה , סרגוסה, מונזון וקלטיוד . דון יחייא בן יעיש מבני חייא- חרלפ בנה את בית הכנסת הגדול בליסבון ועל פי תעודות היסטוריות הם הבעלים של אחוזות ונחלות במחוז אלגריבה בדרום פורטוגל, האחוזות אוניו , פרואלי ואלדיאה דה נגרו . .

בני המשפחה היו מקורבים למלכי ספרד ופורטוגל , היה להם רכוש רב והם שמשו יועצים , מנהלי כספים וראשי הצבא!!! למלכים השונים . גם מלכים אלו לא אחרו להשיב להם נכסים ועושר מלבד מה שרכשו בחריצותם ובכישרונותיהם כי רבים הם . פרוט מדויק של פעלם כי רב נמצא באנציקלופדיה יודאיקה בערך ' Yahia'. לדוגמא, בעיר לרידה ,בין ברצלונה לסרגוסה ,הוקמה הכנסייה ' מרייה דה לה מיגרו' על חורבות בית הכנסת של בני חייא . מצודת היהודים הקיימת שם עד היום , כולל מרתפי היין האדירים , שייכים לחייא בן דוד . גם גאוני תורה היו ממשפחתינו ,וביניהם דון יוסף בן שלמה דון יחיא שהיה תלמיד חבר של הרשב"א בברצלונה . ספר ' דברי הימים לבני חייאנכתב על ידשי נאליקים כרמוליבפרנקפורט (1840 ) ונמצא בידי המחבר .

מי ירים את הכפפה להשבת הרכוש המשפחה בחצי האי האיברי ?



עם גרוש ספרד התפזרו בני המשפחה לאיטליה ולמרחבי האימפריה העותומנית .בני חייא שמשו בקודש ובקהילות ישראל וכבעלי תפקידים בקונסטנטינופול , סלוניקי ובמרכז ובצפון איטליה . כך למשל בן המשפחה היה רופאו של 'סולימן המפואר ' בונה חומת ירושלים .מבני המשפחה היו גדולי תורה כמו תם אבן יחיא ( להלן ), ושמשו בקודש בנפולי ,אימולה , פאדובה בולוניה, קורפו וברלינה ואחד מבני המשפחה היה רב ראשי באי כרתים .

לאחר מכן חלק מבני המשפחה עברו מאלסנדריה בצפון איטליה לליטא ולאוקראינה ויסדו את הישוב היהודי שם . הרב יצחק ואשתו- בת דודתו - חיה חרלפ (אבן יחיא)מהעיירה וילקויסק בדרום ליטא , היו הראשונים מבני המשפחה שעלו לארץ ישראל בשנת התר"י והתיישבו בירושלים . נכדם היה הרב הגאון יעקב משה חרלפ זיע"א, מחבר 'מי מרום' ו'בית זבול ' ומיסד את תורת הגאולה המודרנית והעכשווית . נצר אחר של המשפחה שעלה לארץ היה הרב אפרים חרלפ , שעלה לאחר מכן והיה ממייסדי העיר רחובות . מכוחם , מתורתם ומרוח אמונתם בתקומת ישראל בארצו החדשה - ישנה, אנחנו כאן במדינת ישראל .

. משפחת בני חייא בן דוד ,או דון יחיא בן דוד ,הייתה ממייסדי הישוב היהודי בפולין . ספר יוחסין של המשפחה השתמר בעיירה וילקאויסק, בדרום ליטא של היום ובפלך סובלק לשעבר . עיירת הולדתם של חיה וזאב חרלפ ,סבם של הרב יעקב משה חרלפ זיע"א . בעיירה היה גם ספר תורה מגירוש ספרד כנראה בעקבות הגעתם של בני המשפחה לאחר גירוש ספרד . מהעיר וילקוויסק , שהיא מהערים העתיקות בליטא ועל תחנת הרכבת בין ברלין לסנט פטרבורג , עלו הרב יצחק וזוגתו חיה , גם היא מבית חרלפ לארץ ישראל , מחוז נידח של האימפריה העותומנית בשנת התר"י - 1850 .
על פי המובא בספר של מנטון ( The book of destiny, Toledot Charlap ,king david press, 1996) בידי ד"ר ב. ברוצקס מהעיר ווילקאויסק היה ספר בן 400 שנה על תולדות המשפחה. הספר נעלם בשנת 1923.

עיקרי התיישבות המשפחה היתה בעיירה וילקאויסק. היהודים שם היוו את רוב אנשי העיירה
כמו כן התישבו בני חרלפ בערים מסביב כמו הורדנא, קובנה, וילנא, מריאמפול וכן בעיר סובלק (כיום בפולין) מדרום לוילקאויסק.
בנם , הרב זבולון חרלפ , היה מבוני שכונות 'בית יעקב' ו'משכנות ' והיה דיין בירושלים בבית הדין של מהרי"ל דיסקין ומחבר ספר מאורי חיים על ספר משלי .
הרב יצחק אליעזר חרלפ, בנו של זבולון חרלפ ואחיו הבכור של הרב יעקב משה חרלפ היה נשיא כולל "סובאלק-לומז'ה" בירושלים כנראה בעקבות הקשרים המשפחתיים שנותרו עם מחוז סובאלק שבפולין .
הרב אליעזר צבי חרלפ, מחבר הספרים דברי חפץ , מגדנות אליעזר, הוד תהילה, עטרת צבי, היה הרב הראשי בעיר מזריטש. בהקדמה לכל ספריו מפורטת שושלת היוחסין של המשפחה עד דוד המלך . הרב אליעזר צבי חרלפ התכתב עם הרב לוי יצחק מברדיצ'ב ועם הרב מקוצק , היה ידוע כמתנגד לחסידות שלא נמנע מליצור עם הרביים השונים קשרי ידידות ומוזכר אצל דובנוב . כן היה תלמיד חבר לחפץ חיים. מוזכרת דעתו בביאור הלכה ( שולחן ערוך אורח חיים, הלכות הנחת תפילין של ראש , כ"ז ) וכן בספרים נוספים של החפץ חיים . דעתו מובאת גם בגיליון הש"ס וציון ירושלמי על תלמוד ירושלמי (על הדף ) במספר מקומות . עשרות מספריו האחרים נשרפו בשריפה בעיר מזריטש .
משפחת חרלפ בפולין וליטא גרו גם בערים דיסנא (ממזרח לוילנה) וכן בעיירה אוסטשי במחוז ויטבסק.
בסוף הספר דברי חפץ מוזכרים בני חרלפ גם בערים מזריטש, בריסק, ביעלסק, דאברווא, דרזגניק, ורשה, טשעבינאווצ, סובלק, סיחאוואלע, סארנאק.

בג' בתשרי , צום גדליה הת"ש הגיעו הנאצים לעיירה וולקאויסק ורצחו את כל שארית בני המשפחה בעיר . למרבה הפלא נותרו עד היום בעיר מינסק ,בירת בילורוסיה ,כמה מאות מבני המשפחה , ביניהם אנטולי חרלפ , שר המסחר והתעשיה וסגן נשיא בילורוסיה . אנטולי חרלפ כנראה הודח ממשרתו הרמה הזאת וכנראה הוא נמק בכלא במקום לא ידוע (להלן ).






בני המשפחה , גאוני עולם ,חברו במשך השנים ספרים רבים ביהדות , שאלות ותשובות ועוד . להלן מקצת הספרים שנכתבו ע"י משפחת חרלפ / אבן יחיא


שם המחבר

שם החיבור

מקום ההוצאה

שנת ההוצאה

נושא


כרמולי אליקים

ספר דברי הימים לבני חייא


פרנקפורט

1850

קורות משפחת יחיא


יהודה אבן יחיא השחור

קינות

יהודה וישראל דעו מר לי מאוד
אל אל אשר ברא כל אשר נברא

לנדסהוט / עמוד העבודה


קינות ל-ט' באב (נוסח מרוקו)

יוסף אבן יחיא

תורה אור

כתב יד הרמב"ם – יד החזקה

בולוניה

נמצא בבריטיש מוזיאון, לונדון

1537



גדליה אבן יחיא

שבעה עיניים
כלי נחושת
יסוד מספר

קונסטנטינופול
ונציה


1543
ניסן שנ"ה


דוד אבן יחיא

לשון לימודים

קונסטנטינופול
ונציה

1508


דוד אבן יחיא

שקל הקודש

קונסטנטינופול

1520


דוד אבן יחיא

תהילה לדוד, הערות לפרוש המשנה של הרמב"ם

ונציה
סלוניקי

1528
1522


יעקב תם אבן יחיא

הקדמות לאלפסי – תומת ישרים
אהלי תם

הקדמה לספר יוסיפון

ונציה
ונציה

קושטא

שפ"ד
שפ"ב


הוצאה מחודשת ירושלים תשנ"ט

שלמה אבן יחיא

הקדמה לכוזרי הקטן
(מפאנו)


1506


גדליה אבן יחיא

שלשלת הקבלה

ונציה

1587


גדליה אבן יחיא

שאלות ותשובות אהל שם


1662


שמואל אבן יחיא

TRINTA DISCURSOS

אמסטרדם

1629


ראובן אבן יחיא

הסכמה לאנציקלופדיה
פחד יצחק













78,444 !!! זהו מספר אזכור בני המשפחה וקרוביהם מדרגה ראשונה כפי שנמצא ברשומות של הממשל בארצות הברית . אכן מספר מדהים . הראשונים שנזכרו הם צ'רלס חרלפ, אידה חרלפ ואסתר חרלפ שנולדו בסוף המאה ה-19 ונרשמו במרשם האוכלוסין בניו יורק בשנת 1930 . אכן מספר מדהים .( מתוך אתר ancestry.com). רק בשנים האחרונות נודע למשפחתינו בארץ על ההגירה המסיבית של בני המשפחה למרכז אמריקה החל מסוף המאה ה-19 , הכול בעקבות מחקרו וספרו של פרופסור ארתור מנטון , גם הוא מצאצאי המשפחה שהגרו לאמריקה

לאחרונה , לאחר חיפושים שלי אחר אנטולי חרלפ , סגן ראש הממשלה בבילורוסיה שנעלם, התברר כי בעיר מינסק בבילורוסיה , ישנם בספר הטלפונים של העיר , 150 כתובות וטלפונים של בני המשפחה . דהיינו יותר מבני המשפחה בתל אביב , בירושלים וחיפה .נסיונות ליצור קשר עם בני המשפחה שם- לא צלחו .

מי יכול ויש לו אפשרות ליצור קשר לשם ?

הרב יצחק אליעזר חרלפ , בן זבולון חרלפ - חבר בית הדין בירושלים , היה אחיו הבכור של הרב חרלפ ונשיא כולל סובלק-לומז'ה .הרב יצחק אליעזר היה גבאי בית הכנסת החורבה . עדיין לא נמצאו מספיק ידיעות על פעלו הציבורי האדיר כמייסד שכונות זיכרון טוביה,משכנות ועוד. כמו כן כיהן כראש דגל וכגבאי ראשי של חברה קדישא הפרושית של ירושלים . נפטר בצעירותו , פתק שהוכנס לקברו בהלוויתו- גרם לישועה גדולה !!

. זקנינו זה , הרב יצחק אליעזר חרלפ, בנו של הרב זבולון חרלפ ונכדו של יצחק וחיה חרלפ, , נולד בשנת התרי"ח לאביו זבולון ולאימו פאיגע או פואה בת ר' דוד.
הרב יצחק אליעזר חרלפ, היה בנם הבכור.
לאחר מכן נולדו אחיו ניסן יהודה ליב (תרכ"א), מאיר חיים (תרכ"ד – תרמ"ו), יוסף דוד זאב (תרל"ז) והקטן שבאחיו היה הרב המקובל יעקב משה חרלפ זצוקלל"ה (תרמ"ב) שהיה בן אימא אחרת (מרים לייט מאמדור).
מעטות הן הידיעות על זקנינו זה שהיה ממנהלי כולל סובאלק ולומז'ה בירושלים, כולל סובאלק היה מגדולי הכוללים בירושלים ובשנת תרנ"ו עלו הכנסותיו על כל כולל אחר בירושלים. מצוי איתנו מכתבו לאנשי סובאלק ולומז'ה באמריקה לשמור על יחס חלוקת התמיכה בין כולל סובאלק - לומז'ה לבין הוועד הכללי כנסת ישראל ועוד מכתבים שונים. הרב יצחק אליעזר היה ממייסדי שכונת אחווה (מפי סבתי שושנה ע"ה).
. לדברי סבתי הוא היה גם בונה הבתים ברחוב אגריפס מול הרחוב הרחב של השוק. יש שקראו לו "ראש העיר" (מפי יעקב משה זקש).עד היום רשומות על שמו חלקות קרקע במקומות שונים בירושלים שהן כנראה חלקות בבעלות ההקדש .
הרב יצחק אליעזר נפטר בגיל 52 , בתאריך י"ד שבט התרע"ד בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה. רעייתו פואה נפטרה בט"ו אדר א ,
הרב יצחק אליעזר חרלפ נישא לרבנית פואה בת רבי דוד ונולדו להם ארבעה ילדים.
1. מאיר דוד שנישא לאידה לבית רויסס ולהם היו שני ילדים (נכדיו) אסתר ולואיס (אמריקה).
2. יוסף –
3. דבורה לאה שנישאה לאורי סגל המבורגר.
4. יעקב חיים בצלאל שהתחתן עם בת דודתו גולדה גלויברמן . בנם מיכל צבי חרלפ הוא סבי עליו השלום.
להלן צוואתו שנכתבה על ידו כבר בגיל צעיר :
" ולא לשנות ח"ו מכל הדברים אשר כתבתי בבקשה מהחברה קדישא
לרחם על נשמתי ולקיים מכל אשר אני מבקש לעשות עמדי אחר מותי
כי מצווה לקיים דברי המת.
אני מבקש מהחברה קדישא ראשית לעשות לגופי הארבע מיתות ב"ד
כידוע לכם כמו שאתם עושים למי שמבקש בצוואתו לעשות לו ...........
יהי' לו מידה טובה לנשמתו.
גם אני מבקש קודם שיקחו את גופי מביתי וישא לקבור אותי ליקח
עשרה אנשים זקנים ונכבדים שיהי' בד"צ לנדות בשופר
המזיקין שנבראו מטיפות קרי וזרע שלי כולם בכלל שלא מעודי
או במיטתי או בבגדי ולא ולא אותי ..... וגם לצרוף השכינה
עמהם להחרימם בשופר שלא יהי' להם כוח לילך אחר מיטתי
ולמעה"ש לקיים זאת כי מצווה לקיים דברי המת. ובזכות
זה ירחם ה' עליכם ויצילכם מכל צרה וצער ויובלע המוות לנצח.
ועוד הפעם אני מבקש מאוד לעשות עימדי חסד של אמת לקיים
למעה"ש מה שביקשתי מכם כי מצווה לקיים דברי המת.
כ"ד הבעה"ח המצפה שבודאי יעשו לו חסד ואמת כי ישראל
רחמנים בני רחמנים גומלי חסד בני גומלי חסד המברך אתכם
עבור זאת ותתברכו מהשמים בכל טוב יום כ"ח ניסן (תרמ"ד ?) לפ'ק
בעה"ק ירושלים ת"ו יצחק אליעזר חרלפ

וכעת אני באתי לבקש מא"א עטרת ראשי ...... ומאחרי ..... אנא רחמו על נשמתי ותראו לקיים מה שביקשתי למעלה מהח"ק לא לשנות ותראו שלא ישנו דברי
וגם אתם תראו לעשיית או עבור נשמתי מה שיהי' ביכולתכם וגם אני מבקש מאבי .ומאחריו לרחם עלי וליתן השגחה גדולה על בניי שי' שילכו בדרכיה רק ...... ושישמרו לאמר קדיש בכל יום ויום וגם תראו שיתפללו בכל יום והעיקר שיהיו בנים עוסקים בתורה ובמצוות
וגם תראו ליתן השגחה על זוגתי תנו .......... פרנסתה שלא תצטרך ..... ח"ו לבוא לידי אנשים אחרים ולשלם כל חובותי שלא אפ"י .......... ולא ישלם ובזכות זה ה' ירחם עליכם ויתן לכם אורך ימים ושנות חיים בנעימים ותזכו לכל טוב ובעזרת בורא אם אזכה לאחר בעלמא דקשוט, אזי בודאי מה שיהי' ביכולתי אפעל עבורכם בכל כוחי
אם אזכה ועוד הפעם מבקש אני לקיים דברי המת למעה"ש למעה"ש ולא לשנות
כ"ד יצחק אליעזר בא"א כהרבר' זבולון חרלפ אשר שמו נקרא בשם הגאון הצ' הק' ר' אליעזר חרלפ צז"ל שזכותו תעמוד לו להינצל מהדין הקשה.


מצוואתו זו שכתב אותה בשנת תרמ"ד בהיותו בן 26 מתברר
כי בראש דאגותיו היו עניינים אלו:
א. איסור הוצאת זרע לבטלה הגורם ליצירת שדים.
ב. פרנסת זוגתו פואה (לאחר חתונתו).
ג. היו לו חובות רבים.
ד. דאג לחינוך בניו בדרך התורה והמצוות.
ה. לא האמין בחברה קדישא למרות שהיה לאחר מכן חבר בה וראש דגל.
ו. ראה את עצמו כממשיך ר' אליעזר צבי חרלפ – הגאון ממזריץ.



כך נכתב עליו בפנקס הרישום של החברה קדישא הראשית והכללית (פרושים):
"הרב המופלג בתורה ירא', עסקן ציבורי שהיה מו"מ דכולל סובלק ולומז'א וגבאי בבית הכנסת הגדולה בית יעקב שבחורבת ר' יהודה החסיד זלה"ה וגבאי בהת"ת והישיבה עץ חיים הכללית והי' משמש בתור גבאי וראש דגל בחברה קדישא הנוכחית וכמעט בכל דגל הלך הוא ביחד עם החברים כפי תקנת החברה.כדי לפקח על הסדר, אהוב למקום ולבריות וכו'.
מנוחתו כבוד בהר הזיתים בגוש הישן, חלקה ח' שורה ז' קבר ח' סמוך לקבר אביו זבולון מהרי"ל דיסקין.
מקום מנוחת פואה אישתו (פאייע ),שם חלקה י"ג שורה 1 קבר ל"ה .

על פי מסורת משפחתית בעת פטירתו הושם פתק בקיברו –מה שהביא לאישה עקרה – לידה מוצלחת .
בספר 'הד הרים', קבוצת מכתבים מאת הרב יעקב משה חרלפ – אחיו הצעיר – להרב קוק , (אגרת כ"ד מיום ב' , בשלח ו' שבט התרע"ד ) כתב הרב יעקב משה חרלפ על אחיו :
" את מכתב קדשו הגיעני לשמחת לבבי אמש בלילה , והן לדאבוני עוד לא אוכל לבשר להדרת גאונו מרן שליט"א בשורה טובה מאחי שליט"א , אנו איננו רואים כל שינוי, התקוה מאחלים הרופאים אחרי שהמחלה נמשכת .
אני טרוד בצער גדול , לבד עצם המחלה , שכמובן כל משפחתינו ביגון גדול , עוד נמצאים אנשים שונים מחוסרי דעת מכולל סובאלק שמפריעים מנוחתי , שלא יש להם שום מתינות , ומה אעשה ? ד' ירחם עלי , יעתיר נא מרן שליט"א עבורי שישוב לי ששון ישעי .
עבדו ותלמידו המתאבק בעפר רגליו
( הכותב בדמעות )
יעקב משה חרל"פ
ואכן אחרי ימים ספורים נפטר סבינו זקיננו יצחק אליעזר .
ונחזור לבדוק בדיוק מיהו חייא ,שעל שמו נקראת משפחתינו חרלפ ,חייא ראש לגליל פולין / פורטוגל ?
חייא , שאנו נמנים על צאצאיו, על פי ספר ' סדר הדורות' , היה ראש המשפחה המלכותית של בני דוד המלך שהגיע לספרד , אחרי שאביו ו\או סבו חזקיה ,שהיה ראש הגלות בבבל, הוצא להורג על ידי הכליף המוסלמי . כמו כן ידוע כי באותה תקופה בספרד היה ידוע חייא המשורר שהיה משורר בעצמו וכן היה המהדיר והעורך של דיוואן ( ספר השירים ) של רבי יהודה הלוי, שכנראה היה איתו בידידות קרובה . פרופסור יוסף יהלום ויצחק בן אבו [1]כתבו שמדובר באותה אישיות (להלן ). חייא זה שלנו נקרא גם "חייא אלדאודי " , וכן חייא - ללא תואר נוסף , מה שמראה כי היה אישיות מפורסמת ביהדות ספרד של אז . אנו מצפים לעריכת שיריו ולמציאת עירו וקברו בספרד - יחד עם השבת כל רכוש משפחתינו הרב בספרד ובפורטוגל . אולם על פי כתב היחש המצוי בידי משפחתינו , חייא שעל שמו נקראת משפחתינו הכבודה , כפי המופיע בקדמת ספריו של הרב אליעזר צבי חרלפ ממזריטש , הוא חייא בן דוד בן זכאי , הוא דור מספר 70 לדוד המלך והוא מוקדם בזמן מחייא שהיה משורר ומהדיר של שירי יהודה הלוי .
וכך נכתב בכתב היחש שלנו :
".. בן יחיא בן יעיש בן חייא ( אבי חזקיה ריש גלותא ובעצמו הלך לפולין על כן חתימת משפחתינו חרל"פ ראשי תיבות חייא ראש ליהודי (לגליל ?) פולין .)בן דוד בן זכאי .."
לא נכתב בספר היוחסין שלנו כי הוא בן חזקיה כפי שנכתב בספר סדר הדורות .
לכאורה ישנם כאן שתי אישיויות הנקראים חייא ושני אנשים שונים בזמנים שונים . .
אפשר לשער ולקבוע כי מדובר באותו אדם על פי ידיעת השנים בהן חי ופעל ועל פי דמויות ידועות מאותה תקופה שלהן עדויות היסטוריות ממקורות אחרים והמופיעות גם בכתב היחש . " .
זכאי המוזכר כאן איננו כנראה ריש גלותא שהיה בר הפלוגתא של רב סעדיה גאון אלא זכאי אחר . נכדו חייא חי כ-60 שנה אחריו ובנו של חייא- חזקיה – חזר והיה בעצמו ריש גלותא בבבל , לא ברור מדוע חייא עצמו לא היה ראש גלות , האם בגלל שהלך לספרד/פורטוגל כבר בתחילת האלף השני על פי הספירה הנוצרית .
על פי מקור נוסף , גדליה בן יוסף , מחבר ספר "שלשלת הקבלה " , שאף הוא היה מבני המשפחה ושמו מופיע בכתב היחש (בתוך ספר שלשלת הקבלה , אלף החמישי עמוד 192) כתב כדלקמן : "חזקיה בן דוד בן זכאי ( וביוחסין בדורות הגאונים ובסדר הקבלה להרמ"א- בן בנו של דוד בן זכאי ) בני ישיבת רב האי הקימוהו ריש גלותא והושיבו אותו על כסא רב האי , ועמד שנתיים, והלשינו בו למלך ותפסו ואסרו בברזל ועינה אותו בעינויים קשים ולא השאיר לו משתין בקיר , וברחו שני בניו לספרד לרב יוסף בר רב שמואל הלוי הנגיד שהיה אוהב ליחיזקיה ריש גלותא ור"י והיה עימו עד השמד בגראנטא שנהרג רבי יוסף הנגיד וברחו לארץ אדום . ומזרעם היה רבי חייא דאודי שנפטר בקשטיליה שנת תתקי"ד (1152 לספירה הנוצרית ) ואחריו לא נשאר בספרד אדם מפורסם שהוא מבית דוד , ואחר חזקיה ריש גלותא ור"י – פסקו ישיבות הגאונים . ( יוחסין ) . "

הנה מצאנו כאן בספר יוחסין גם את חזקיה בן דוד בן זכאי וגם את חייא דאודי . האם זהו אותו חייא המוזכר בכתב היחש שלנו שהוא אבי חזקיה ?
בעקבות זאת יש שכתבו כי צריך להגיה בכתב היחש שלנו 'חייא בן חזקייה' , אפשרות נוספת שסברתי לאחרונה כי יש אולי לתקן – ' חייא - אחי חזקייה '[2].
על פי ספר סדר החכמים (חלק א, ס"ז )וספר הקבלה לראב"ד [3], חייא היה אחד משני בניו של חזקיה שברחו מבבל לספרד .
על הקשר ההדוק בן חזקיה ראש הגלות לבין שמואל הנגיד מצאנו שיר שכתב שמואל הנגיד לחזקיה , מופיע בדיוואן שמואל הנגיד (אוקספורד ,תרצ"ד, סעיף י ). על פי מה שנכתב שם, חזקיהו התמנה לראש גלות בשנת ד' תשפ"א – 1021 לספירה . מזה יש להעריך כי חייא בנו הגיע לספרד באמצע המאה העשירית .


כמו כן , מצאנו משורר יהודי בספרד של אותה תקופה בשם חייא ,שחוץ מהיותו משורר, הוא היה העורך של הדיוואן הראשון של רבי יהודה הלוי . רבי יהודה הלוי נולד בספרד בשנת 1075, שם חיבר את רוב שיריו . לאחר מכן , עלה לארץ ישראל ועל פי המסורת נרמס על ידי פרש בירושלים בשנת 1141 . על פי ספר שלשלת הקבלה חייא אל דאודי ממשפחתנו נפטר בשנת 1152 ,על כן סביר שזאת אותה אישיות וחייא שלנו בן חזקיה או אחי חזקיה זכה לזקנה מופלגת .

על פי הידוע נמצאו תשעה שירים שמחברם הוא חייא :
א. בוקר התנפלתי
ב. גבהי שמים
ג. היום נקראתי – למעריב יום כיפור (כאן נכתב במפורש כי המחבר הוא "חייא אל דאודי ")
ד. חושה לעזרתי
ה. חטאי מנשוא
ו. חשתי לחלותך
ז. אין מנחה רקוחה
ח. כל הנשמה
ט. קינה לתשעה באב ( מופיעה בספר קינות לתשעה באב – נוסח ספרד ).

על פי שד"ל[4], חייא המשורר הוא חייא אלדאודי שנפטר בקאסטיליה ושנקבר בעיר ליאון בשנת 1154 . על פי חיים שירמן [5], המהדיר של שירי ריה"ל בעת החדשה, חייא המהדיר הראשון של שירי ריה"ל חי בראשית המאה ה- 12 וחתימתו נמצאת על השיר קדושה .עזרא פליישר [6] טוען ששד"ל חזר בו ,וחייא זה הוא חייא הדיין והוא ממצרים ולא מספרד אולם אי אפשר לקבל את שיטתו זו משתי סיבות עיקריות :
א. על רבים משיריו של רבי יהודה הלוי צוינו בכותרות מפורטות הנסיבות והתאריכים שבהם נכתבו ולכן קשה להניח כי עורך שירים ממצריים ידע וכתב כותרות וציונים אלו .
ב. בדיוואן "מחנה יהודה" חסרים הרבה שירים מאוחרים. לכן סביר להניח כי חייא , עורך הדיוואן איננו בן ספרד . על הסברא כי חיא עורך הדיוואן של רבי יהודה היה ממצרים ,אפשר לומר כי מאחר שהיה במצרים בן נוסף של המשפחה , אחיו של חייא- יוסף , אולי אליו הגיעו שיריו של רבי יהודה הלוי שלא נכתבו בספרד , וכקרוב משפחה , הוא סייע בעריכתם וייחס אותם לאחיו חייא שנותר בספרד .
על פי הוגס,מחבר ספר על שושלת בית דוד [7], ריש גלותא חזקיה הראשון היה נשיא בן השנים 953-975 .חזקיה זה נקרא " גאון פומבדיתא " . לחזקיה היו שני בנים :זכאי ודוד . לדוד היה בן בשם חזקיה ,הוא ראש הגלות שנרצח בשנת 1058 על ידי הכליף המוסלמי . לחזקיה זה , היו שלשה בנים ,יוסף ירד למצרים לפוסטאט, בניו דוד ויצחק עברו לספרד , כאשר שאלתיאל ,אליו מתייחסת משפחת שאלתיאל של היום היה בנו יחד עם בניו יוסף ומשולם .
לדוד בנו נולדו שלשה בנים : חזקיה השלישי , חייא – כנראה אבי משפחתינו וברוך – בן שהתנצר . דוד חזר לבגדד לאחר מכן . לדבריו ,חייא היה מאבות משפחה מרנית ( יהודים שהתנצרו ) שמצאצאיה היה יוסף נשיא – הדוכס מנכסוס .
מתברר כי לדעתו, חייא הוא בנו של דוד בן חזקיה . כן כתב גם מנטון כי חייא שלנו נולד בשנת 1080 ונפטר בשנת 1154 וכנראה נחסרו מספר דורות מספר היוחסין של משפחת חרלפ . זה הוא כנראה התיקון הלא מוצלח המופיע במעין סוגריים במגילת היוחסין של המשפחה . יש לציין כי בספר כנסת הגדולה פסקה זו איננה מופיעה .כמו כן יש גם ליחס את ה'פי ' של שם המשפחה ל'פורטוגל' ולא ל'פולין ' כפי המסורת המאוחרת .

מכל האמור לעיל נראה כי חייא ,שעל שמו נקראת משפחתינו היה בנו של חזקיה ראש גלות בבל שנרצח על ידי הכליף המוסלמי . על פי הוגס ואחרים , יכול להיות שהיה נכדו של חזקיה . חייא היה משורר בעצמו וכן היה עורך הדיוואן ( ספר השירים ) הראשון של רבי יהודה הלוי שנקרא "מחנה יהודה" . חייא חי בספרד ונקרא "חייא אלדאודי ". או " חייא "- ללא תואר נוסף , מה שמעצים את גדלותו כמשורר,עורך שירה ואישיות ציבורית מוכרת .
לאחר מכן עברו בני המשפחה או חלקם ופעלו במחוז פורטוגל שהפכה להיות ממלכה בפני עצמה .

עלינו לדאוג להוצאת שיריו והלחנתם .
בעשורים האחרונים מי שחקר וכתב רבות על שושלת בני חרלפ ופעלם הוא פרופסור ארתור מנטון Arthur F. Menton .
ארתור מנטון הוא בפועל מיסד מורשת המשפחה בעשורים האחרונים . בעמל ובנחישות רבה כתב שני כרכים של מולדות המשפחה "The book of Destiny - Toledot Charlap " , מדוד המלך , דרך מלכי יהודה , ראשי הגלות בבבל , בני חייא בספרד . ועם גרוש ספרד על המעבר לפלך סובלק ןמשם התפזרותם לארצות הברית ולארץ ישראל ועוד .ארתור מוציא את רבעון המשפחה וכן הקים את אתר האינטרנט של המשפחה charlap.org וכן יזם מפגשי משפחה ומשטים בישראל , ספרד וארצות הברית .
נאחל לו בריאות ואריכות ימים .
במהלך השנים האחרונות הוצעו מספר סמלים עבור הסמל המחודש (coat of armes) של המשפחה המורחבת . לוגו גרפי המאפיין את מהותו=מורשתו . כבר לבוסתנאי ראש הגולה ממשפחתינו היה סמל של זבוב , על פי המופיע בספר סדר הדורות , סמל משפחת בני חייא היה בצורת אריה העומד על שתי רגליו ובידיו לולב . בעלוני המשפחה הוצעו מספר אפשרויות , אולם לא הוקם עדיין פורום מתאים להחלטה מעין זאת .




\\Dina2010\my documents\דוד חרלפ\משפחת חרלפ מאמר לאגנדה.doc
[1] יוסף יהלום ויצחק בן אבו , לתולדותיה של המסירה בשירת חול עברית מספרד . תרביץ , שנה נ"ד חוברת ב' עמוד 246.כן כתב גם גרץ 'דברי ימי ישראל ' (כרך מד' פרק ב' עמוד 44) כי צאצאי חזקיה נקראו אבן דאודי והם עסקו בשירה וכן שם ( כרך ו' עמוד 55).

[2] ראה להלן . על פי מה שנמצא בגניזה הקהירית "..יחיזקיהו ראש הגלות בן דוד בן יחיזקיה ראש גלות בן יהודה בן דוד ראש גלות בן זכאי ראש גלות .." – חייא היה מספר דורות אחרי זקנו או אבי זקנו חזקיה .

[3] ספר הקבלה לראב"ד , מהדורת ג"ד הכהן חלק עברי עמוד 43
פילדלפיה , תשכ"ז ,עמוד 41


[4] הקדמה לספר בתולת בת יהודה עמוד 7.

[5] השירה העברית בספרד ובפרובנס , חיים שירמן ,ספר ראשון חלק ב .

[6] עזרא פליישר ,רבי יהודה הלוי , בירורים בקורות חייו ויצירתו . בתוך ספר ישראל לוין , קובץ מחקרים בספרות העברית לדורותיה , אוניברסיטת תל אביב ,מכון כץ , 1994 עמוד 273 .

[7] Davidic dynasty", research by david Hughes" , ראה כתבה נוספת באתר



WCAG 2.0 (Level AA) דפי הנגישות באתרי 022 נבנו בהתאם לתקן נגישות WCAG 2.0 - AA