משפחת חרלפ : עבר , הווה ועתיד
  www.charlap.022.co.il
נסיכות בני דוד חרלפ
יום ו', ב’ בתשרי תשע”ח
    צור קשר  |  אודות  
מסירות נפשם של ישראל לעבודת המשכן
10:52 (27/02/13) יעקב משה זק"ש

ויעש את הכיור נחשת ואת כנו נחשת במראות הצבאת אשר צבאו פתח אהל מועד (לח, ח) "בנות ישראל היו בידן מראות שרואות בהן כשהן מתקשטות ואף אותן לא עכבו מלהביא לנדבת המשכן והיה מואס משה בהן מפני שעשוים ליצר הרע אמר לו הקב"ה קבל כי אלו חביבין עלי מן הכל שעל ידיהם העמידו הנשים צבאות רבות במצרים וכו'". (רש"י). הגם שאף משה ידע ממפעלות הנשים במצרים, בכל זאת חשש שמא היתה מעורבת בזה התעוררות חמרית, וזה עלול להביא לידי קלקול (עיין לעיל לו, ה), ולזאת הודיע לו הקב"ה, שרק הוא יודע נסתרות, כי כל כוונתן של הנשים בקישוטן לפני בעליהן היתה כולה קדש לד' בלי שום עירוב של התעוררות חמרית. ומתוך זה יש לראות נוראות צדקות הנשים במצרים, שגם על ענין זה שנאמר עליו: "ובחטא יחמתני אמי" (תהלים נא, ז) - היו הן מזוככות בתכלית הזכוך, והיו ראויות שישראל יגאלו בזכותן כמו שאמרו חז"ל: "בשכר נשים צדקניות שהיו באותו הדור נגאלו ישראל ממצרים" (סוטה יא, ב). (גאון ישראל וקדושו מרן יעקב משה חרל"פ זצ"ל - מי מרום ח"ה נימוקי המקראות). * ועשה בצלאל ואהליאב (לו, א) תמה הגאון מהרי"ל דיסקין זצ"ל: הרי בפסוק השני נאמר "ויקרא משה אל בצלאל ואל אהליאב", ואחרי זה בפסוק השלישי נאמר "ויקחו מלפני משה את כל התרומה וגו' למלאכת עבודת הקדש", ורק אחר כך בפסוק השמיני החלה העבודה ממש "ויעשו כל חכם לב", והאיך הקדימה התורה בפסוק הראשון "ועשה בצלאל", שכבר עשה? ואמר מהרי"ל דיסקין כי "ועשה בצלאל" פירושו מלשון עתיד "יעשה" וה"וא"ו" הוא וא"ו המהפך מעבר לעתיד, והוסיף בזה, כי פרק לו הפותח אצלנו בפסוק "ועשה בצלאל", לא נקבע על נכון, שהרי הפסוק הזה קשור למה שלמעלה ממנו, והפרק צריך להתחיל מן הפסוק השני, "ויקרא משה", שכאן מתחיל עניין חדש. והטעות הזאת באה לקובעי הפרקים ממה שתרגם אונקלוס "ועבד בצלאל", אבל ברור שזוהי טעות סופר, וצ"ל "ויעבד", כמו שהוא בתרגום המיוחס ליונתן (הוצאת חורב). ופעם אחת בשבת פרשת ויקהל אמר לאחד מבני ביתו, שקרא שנים מקרא ואחד תרגום ואמר באונקלוס "ועבד" - שיחזור עוד הפעם על הפסוק ויאמר "ויעבד". ותורת אמת היתה בפיהו של מהרי"ל דיסקין, כי כן הוא בפירוש רש"י, שאף על פי שדבריו עניים במקום זה, בפירושו על התורה, עשירים הם במקום אחר, בפירושו על התלמוד, שכן כתב במסכת מכות (יב, א) ד"ה ורצח, וזו לשונו: "איכא לפרושי לשון ציווי, כמו ועשה בצלאל ואהליאב". וכן הוא בפירוש ר"א בן עזרא כאן, וכן תירגם רב סעדיה גאון.[1] (חתנא דבי נשיאה הגאון הגדול רבי מרדכי יהודה ליב זק"ש זצ"ל – מילי דמרדכי פרשת מרדכי). [1] ראה בפרשת בהעלותך (במדבר ט, י) שנאמר בפסוק "ועשה פסח" ובתרגום אונקלוס תרגם "ויעבד פסחא", וכן שם (שם, שם, יד) "ועשה פסח" ובתרגום "ויעבד פסחא". בנו ותלמידו הרב זבולון זק"ש.