משפחת חרלפ : עבר , הווה ועתיד
  www.charlap.022.co.il
נסיכות בני דוד חרלפ
יום ש', ט’ בכסלו תשע”ט
    צור קשר  |  אודות  
פקד פקדתי
23:05 (03/01/13) יעקב משה זק"ש

ושמעו לקלך ובאת אתה וזקני ישראל אל מלך מצרים ואמרתם אליו ד' אלקי העבריים נקרה עלינו ועתה נלכה נא דרך שלשת ימים במדבר ונזבחה לד' אלקינו (ג, יח) לכאורה אינו מובן, הכי יד ה' תקצר לבקש שישחררם לגמרי, ובפרט שכל זה היה נראה כמו רמאות. אולם כאשר נתבונן נמצא שלא היה הציווי לומר לפרעה בשם ד' שישלחם למשך שלשה ימים, אלא שהציווי היה שישראל יתעוררו מעצמם לצאת לשלשה ימים לזבוח במדבר, ועל ידי זה יזכו לגאולה, וזהו "ושמעו לקולך וגו' ואמרתם אליו אלקי העבריים נקרה עלינו ועתה נלכה נא דרך שלשת ימים במדבר וגו'", כלומר שמכיון שהקב"ה נקרה עלינו נתעוררה בנו התשוקה ללכת שלשת ימים במדבר לזבוח לד' אלקינו. וכן מבואר ממה שנאמר (להלן ה, א): "ואחר באו משה ואהרן ויאמרו אל פרעה כה אמר ד' אלקי ישראל שלח את עמי ויחגו לי במדבר", ולא הזכירו כלל, זמן של שלשת ימים, ורק לאחר שפרעה אמר: "מי ד' אשר אשמע בקולו" (שם, ב) אמרו הם מעצמם: "אלקי העברים נקרא עלינו - נלכה נא דרך שלשת ימים במדבר ונזבחה לד' אלקינו" (שם, ג). באופן שכל הרצון לילך רק לשלשה ימים היה מצד אתערותא דלתתא, כדי לעורר בזה אתערותא דלעילא ולזכות לגאולה שלימה. ושמעו לקלך (ג, יח) "ושמעו לקולך - מאליהם, מכיון שתאמר להם לשון זה ישמעו לקולך שכבר סימן זה מסור בידם מיעקב ומיוסף שבלשון זה הם נגאלים". (רש"י). ענין הסימן של "פקוד יפקוד" שהיה מסור בידם הוא כי הגואל האמתי יגלה את הרצון של הפקידה העליונה וגם יעורר אז בישראל רצון של יציאה מגלות, פקוד מצד מעלה ויפקוד מצד מטה וכן יהיה הסימן בגאולה העתידה שכל ישראל ירגישו שאין להם עוד שום מקוס בגלות, ויתעורר אצלם רצון לנוס משם ולהכנס לארץ ישראל. (גאון ישראל וקדושו מרן יעקב משה חרל"פ זצ"ל - מי מרום ח"ה נימוקי המקראות). * ושמעו לקלך (ג, יח) ושמעו לקולך, למה? שמסורת גאולה הוא בידם, שכל גואל שיבוא ויאמר להם פקידה כפולה גואל של אמת הוא. (מד"ר שמות פרשה ג). ויש לשאול - שמא שמע משה במסורת הזאת כמותם (רמב"ן שם). אלא יתכן כי ליד "פקד פקדתי", נמסר מפה לאוזן, כי גנוז כאן סוד כמוס, שרק בבוא הגואל האמיתי יתגלה, ובזה יאמינו לו. כי לכשנדייק בנבואה הזאת, נראה כי משה רבינו שינה מדברי יוסף, כי יוסף אמר (בראשית נ, כד-כה) "ואלהים פקד יפקד" - "פקד יפקד אלהים", ואילו משה הזכיר גם את שם הויה: "ה' אלהי אבותיכם וגו' פקד פקדתי" (שמות ג, טז), ונראה, כי כאן גנוז הסוד המסתורי: הרי ידוע כי אלהים הוא מידת הדין, והויה - מידת הרחמים, ולפי השגתינו, היתה אז הנהגת הקב"ה עם ישראל, לפי מידת הדין, ומכאן קושי השיעבוד, והגלות המרה. ותפקידו של משה רבינו היה לגלות, כי בתוך המרירות גנוזה מידת הרחמים, ולכן בא ואמר לפרעה (ה, א-ב) "כה אמר ה' אלהי ישראל שלח את עמי", אבל פרעה ענה לו: "מי ה' - לא ידעתי את ה'", כלומר שם אלהים ידע, אבל שם הויה, המורה על רחמים, לא ידע. וכדי להכשיר את משה לקראת השליחות הזאת, נגלה אליו ה' על הסנה (קוץ ודרדר נמוך), שעל זה אמרו (מכילתא דרשב"י פרשת וארא) "מפני מה נגלה הקב"ה - מהסנה, אלא כשירדו ישראל למצרים, שכינה ירדה עמהם, שנאמר (בראשית מו, ד) אנכי ארד עמך וכו'", בא וראה רחמיו של מי שאמר והיה העולם, שכל זמן שישראל נתונים בצער, צרה לפניו, שנאמר (ישעיה סג, ט) בכל צרתם לו צר" וזו היא הפקידה הכפולה: האחת להוציא את השכינה, כביכול, מן הגלות, והשניה להוציא את ישראל. ולפיכך נאמר עם המלים "פקד פקדתי", ענין גלות השכינה, "פקד פקדתי - ואומר אעלה אתכם מעני מצרים" ואמרו (פסיקתא רבתי הוספה א פרשה ב): "ואומר (שמות ג, יז) אעלה אתכם מעני מצרים, דבר קשה לפיכך אמר הקב"ה, הואיל ואני ובניי שותפין בצרה, בדין הוא שאפרע משונאיהם". הרי דרשו: אל תקרי "אַעֲלֶה אֶתְכֶם" אלא "אֶעֶלֶה אִתְּכֶם" (ראה תורה שלמה אות רכא רכב). וסוד זה לא נתגלה לשום נברא, עד שבא משה רבינו ונתגלה לו ליד הסנה. (חתנא דבי נשיאה הגאון הגדול רבי מרדכי יהודה ליב זק"ש זצ"ל – מילי דמרדכי פרשת מרדכי).