משפחת חרלפ : עבר , הווה ועתיד
  www.charlap.022.co.il
נסיכות בני דוד חרלפ
יום א', א’ בכסלו תשע”ח
    צור קשר  |  אודות  
13:20 (21/12/12) יעקב משה זק"ש

ויגש אליו יהודה וגו' (מד, יח) יש להבין מה יועילו כל טענותיו של יהודה שצריך לרחם עליו, והרי יש כאן דין המלכות דמי שנמצא הגביע בידו ימכר לעבד וכאן נמצא כאן היה. אולם כלפי מה שאמרו קודם (מד, טז): "מה נאמר וגו' האלקים מצא את עון עבדיך הננו עבדים לאדני גם אנחנו גם אשר נמצא הגביע בידו", רצו לומר בזה שרואים שהתחילה הגלות והשעבוד ומפני זה מסכימים לקבל דין שמים של גר יהיה זרעך בארץ לא להם ויהיו כולם עבדים וזה יביא שגם יעקב ירד מצרימה. ויוסף השיב להם: "האיש אשר נמצא הגביע בידו הוא יהיה לי עבד" (פי"ז), ותמוה למה אמר יוסף: "האיש אשר נמצא הגביע בידו", היה לו לומר, הגנב שנמצא בידו הגביע, אלא שמזה הכיר יהודה שיוסף אינו חושד בבנימין שגנב את הגביע, רק חושד לאחד מהם ומה שרוצה לקחת את בנימין זה יהיה עונש להם שלוקח מהם את החביב עליהם, ולכן נגש אליו יהודה ואמר לו שזה שהוא לוקח את בנימין אינו עונש עבורם, ואדרבה מאושרים הם שיזכה להיות עבד אצל המלך, שהרי כמוך כפרעה ועבד מלך כמלך, אבל העונש יהיה לאבינו שתיכף בראותו כי אין הנער אתנו ומת ונפשו קשורה בנפשו, ועוד קודם שנודיעו על עלייתו לגדולה של בנימין בראותו כי איננו אתנו, ומת. ואם אמת הוא כן שרצונך להעניש אותנו, אדרבה קח נא אותי כי אני הגבור שבהם וזה יהיה להם לעונש, ואע"פ שתהיה לי גדולה בזה, עבורי זה עונש גדול כי עבדך ערב את הנער, לאמר אם לא אביאנו אליך שאני בעצמי צריך להשיב את בנימין לאבינו, וזולת זאת חטאתי לאבי כל הימים, ובכל זאת אני מקבל על עצמי דבר זה, כדי שלא אראה ברעה אשר ימצא את אבי. ועוד יש לפרש דברי יהודה: "כי עבדך ערב את הנער" (להלן פל"ב), תיבת "כי" מתפרשת בלשון אע"פ, כלומר אע"פ שאני צריך להביאו אל אבי, אני מסכים לאבד את חלקי לעולם הבא ובלבד שלא אראה ברעה אשר ימצא את אבי, והנער יעל עם אחיו לא על ידי. (גאון ישראל וקדושו מרן יעקב משה חרל"פ זצ"ל - מי מרום ח"ה נימוקי המקראות). * וירא את העגלות וגו' אשר שלח יוסף לשאת אתו ותחי רוח יעקב אביהם (מה, כז) כתוב בפירוש לבראשית רבה (פ' צד, ג) המיוחס לרש"י, כי הכוונה לעגלות של משכן, וכן כתוב בפירוש רבינו אפרים ("נחל קדומים" בשמו) וכן הוא בתורה שלמה. ויש להבין מה העניין עגלות של משכן לכאן? - אבל פירוש הדברים הוא, כי יעקב אבינו היה מיצר על השנאה שהשתררה בין בניו ועל הפירוד שהעמיק בהם, והיה דואג לעתידה של האומה ולקיומה במצב של שנאה ופירוד לבבות. אבל כשראה את העגלות של המשכן, שהיו שש עגלות לשנים עשר שבט - עגלה על שני נשיאים - וצפה ברוח קדשו ששני נשיאים של שני שבטים נפרדים מוליכים עגלה אחת לצורך המשכן, ראה וידע, כי יש קיום לעם הזה ויש תקוה לאחריתו - "ותחי רוח יעקב אביהם". (ועיין במדבר קדמות מערכת ע' אות כא). (חתנא דבי נשיאה הגאון הגדול רבי מרדכי יהודה ליב זק"ש זצ"ל – מילי דמרדכי פרשת מרדכי).