משפחת חרלפ : עבר , הווה ועתיד
  www.charlap.022.co.il
נסיכות בני דוד חרלפ
יום ו', ב’ בתשרי תשע”ח
    צור קשר  |  אודות  
מצות הבטחון
19:35 (06/12/12) יעקב משה זק"ש

ולא זכר שר המשקים את יוסף וישכחהו (מ, כג) "וישכחהו - לאחר מכן, מפני שתלה בו יוסף לזכרו, הוזקק להיות אסור שתי שנים, שנאמר (תהלים מ, ה): אשרי הגבר אשר שם ד' מבטחו ולא פנה אל רהבים ולא בטח על מצרים הקרויים רהב". (רש"י). "אשרי הגבר אשר שם ד' מבטחו, זה יוסף. ולא פנה אל רהבים, ע"י שאמר לשר המשקים 'זכרתני' 'והזכרתני' ניתוסף לו שתי שנים". (מד"ר פרשה פט). מקשים המפרשים, מה היה החטא של יוסף והלא אדרבה היה צריך והיה מחוייב לעשות כל מיני השתדלויות, כדי שישוחרר מבית הסוהר, ומדוע נחשב זה לו לעוון בזה שהשתדל אצל שר המשקים לזכרו. אולם העוון איננו על ההשתדלות שעשה יוסף, אלא העוון הוא על הזמן של ההשתדלות. כי הרי יוסף פתר לשר המשקים כי בעוד שלשה ימים ישא פרעה את ראשו, וא"כ היה צריך יוסף לבקש משר המשקים רק ביום השלישי, קודם שחרורו ובזה שהשתדל אצל שר המשקים מיד כשפתר לו חלומו, היה כאן חסרון בבטחון בקב"ה. יוצא מזה כי התביעה על יוסף היתה בזה שהקדים להשתדל יומים קודם, שהרי ביום השלישי היה מוטל עליו חיוב ההשתדלות, ומשום כך נענש בשנתים ימים "יום לשנה, יום לשנה" (במדבר יד, לד). (גאון ישראל וקדושו מרן יעקב משה חרל"פ זצ"ל - מי מרום ח"ה נימוקי המקראות). * ולא זכר שר המשקים את יוסף וישכחהו (מ, כג) "אשרי הגבר אשר שם ד' מבטחו (תהלים מ, ה), זה יוסף, ולא פנה אל רהבים, על ידי שאמר לשר המשקים זכרתני והזכרתני נתוסף לו שתי שנים". (מד"ר פרשת מקץ פרשה פט, ב). יש לפרש על פי המדרש רבה פרשת שופטים (פרשה ה, ט) דכל הבוטח בעכו"ם הרי הוא כמותו "א"ר סימון בשם ריב"ל כל מי שבוטח בהקב"ה זוכה להיות כיוצא בו מנין שנאמר (ירמיה יז, ז) ברוך הגבר אשר יבטח בה' והיה ה' מבטחו, אבל מי שיבטח בע"ז נתחיב להיות כיוצא בה שנאמר (תהלים קטו, ח. קלה, יח) "כמוהם יהיו עושיהם כל אשר בוטח בהם", ונראה מזה דהמחשבה של האדם שמצטמצמת לאדם אחר ובוטח עליו ומכניע עצמו אליו, זה פועל שהוא קונה את מדרגתו, לכן עכו"ם הם קטנים במדרגה, מפני שהם תחת הנהגת המזלות, אבל כנסת ישראל הם תחת השגחת הבורא יתברך ויתעלה שמו, לכן הם חלק א-לוה ממעל, עיי"ש במד"ר פרשת שופטים. יוסף היה דוקא גדול במדרגת הבטחון לכן כשאמר לשר המשקים שיזכרהו נעשה לו נס, שלא יפול ממדרגתו ויכנס למדרגת שר המשקים, בזה שלא קיים הבטחתו ונתבטלה ממנו לגמרי ההתמסרות לשר המשקים, וזה היה לנס גדול "כי נטו עליך רעה חשבו מזמה בל יוכלו" (תהלים כא, יב), הרצון הגמור של האדם מעלים ממנו לפעמים את השכל כמו שאמרו רבותינו (עבודה זרה יט, ב): "מכריז רבי אלכסנדרי מאן בעי חיי מאן בעי חיי, כנוף ואתו כולי עלמא לגביה, אמרי ליה הב לן חיי, אמר להו מי האיש החפץ חיים וגו' נצור לשונך מרע וגו'", וקשה וכי לא ידעו כולם שאין שום עצה וסגולה שיחיה האדם לעולם בעוה"ז, אלא שהרצון לחיים מעלים את השכל, והאדם מסכים להאמין שאפשר שיש דבר במציאות שיהיה לסגולה לחיות חיי עולם, כן הדבר ברצון הגויים להרע לישראל עד שחשבו ואפילו שיודעים שלא יוכלו להוציאה לפועל, כל זה פעל עליהם הרצון החזק הרצון הטבעי לעשות רעה לישראל "חשבו מזמה בל יוכלו". (חתנא דבי נשיאה הגאון הגדול רבי מרדכי יהודה ליב זק"ש זצ"ל – מילי דמרדכי פרשת מרדכי).