משפחת חרלפ : עבר , הווה ועתיד
  www.charlap.022.co.il
נסיכות בני דוד חרלפ
יום ש', ט’ בכסלו תשע”ט
    צור קשר  |  אודות  
ארץ ישראל
12:09 (22/10/12) יעקב משה זק"ש

ויאמר ד' אל אברם לך לך מארצך (יב, א) "לך לך - להנאתך ולטובתך". (רש"י). שונה היא המצוה של ישוב ארץ ישראל מכל המצות, שכן במצוה זו צריכים להרגיש את הטובה וההנאה הגשמית שמשיגים ממנה ולדעת שהיא ארץ יותר מעולה משאר הארצות גם בחמריות ובגשמיות, ואם יחסר ההרגש ביתרון הארץ גם בחמריות, תחסר גם שלימותה של המצוה הזאת, ולזאת אמר לו הקב"ה לאברהם: "לך לך - להנאתך ולטובתך אל הארץ אשר אראך". (גאון ישראל וקדושו מרן יעקב משה חרל"פ זצ"ל - מי מרום ח"ה נימוקי המקראות). * לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך (יב, א) "להנאתך ולטובתך וכו' וכאן אי אתה זוכה לבנים". (רש"י). ביאור הענין למה דוקא בארץ ישראל יזכה לבנים ולא בחו"ל, הוא פשוט, דכתיב (להלן טו, ה) "ויוצא אתו החוצה" "צא מאצטגנינות שלך" (מדרש, הובא ברש"י) ואמרינן יבמות (סד, א) "אמר רב אמי אברהם ושרה טומטמין היו שנאמר (ישעיה נא, א) "הביטו אל צור חצבתם ואל מקבת בור נקרתם", הרי שמצד הטבע והמזל לא היה להם בנים, ואם רצה להוציאו מן המזל, היה צריך שיצא מעולם הזה שהוא תחת המזלות, אבל ארץ ישראל אינה תחת המזלות שנאמר "עיני ה' אלקיך בה מרשית השנה וכו'", (דברים יא, יב). ובזה מבואר מה שפירש רש"י (טו, ו) על הזרע לא שאל אות, אבל על ירושת הארץ שאל לו אות, ואמר לו (שם, ח) "במה אדע כי אירשנה", שלפני שאמר לו שיתן לו את הארץ הזאת, חשב שהרימו ממעל למזל, וכיון שכן בטח שיהיה לו זרע, אבל כיון שאמר לו שיתן לו את הארץ, הבין שזהו רק לאחר הכנסו לארץ, כמו שאמר לו באמת לך לך ואעשך לגוי גדול. לכן שאל במה אדע כי אירשנה, הכוונה בימים יבואו, שיגלו מארץ ישראל ויהיו בארצות לא להם, ושוב ח"ו יהיו תחת המזל ובמה אדע באיזה זכות אירשנה. לזה הבטיח לו שבזכות הקרבנות, וכמ"ש סוף מגילה (לא, ב), "תינח בזמן שבהמ"ק קיים וכו', א"ל כבר תקנתי להם סדר קרבנות, כל זמן שקוראין בהן, מעלה אני עליהן כאילו מקריבין לפני קרבן ומוחל אני על כל עוונותיהם", שע"י אמירת הקרבנות שלעולם קשורים לקדש ולמקדש, יהיו למעלה ממזל. ולעולם יהיו ישראל קשורים בקשר רוחני לארץ ישראל, "כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם" (שם, יג), לעולם לא יתקשרו לשום ארץ בעולם, לעולם אם יהיו בגלות, יהיו רק גרים "ובארץ לא להם" כמ"ש בב"ר ובגוים לא תרגיע ולא יהיה מנוח, שזו הבטחה שלעולם לא יתירו הקשר עם ארץ ישראל. עכ"פ כיון שכ"כ קשורים כנסת ישראל בארץ ישראל, צ"ב איזו נסיון הוא, וגם מלבד זה שהיה לו כל כך צרות בבית אביו. אבל כתב המגיד מדובנא שעיקר הנסיון היה במה שלא כוון לכל הבטחות אלו, אלא "וילך אברם כאשר דבר אליו ה'" (יב, ד), בכוונת מצוה ולא לשכר מצוה. (חתנא דבי נשיאה הגאון הגדול רבי מרדכי יהודה ליב זק"ש זצ"ל – מילי דמרדכי פרשת מרדכי).