משפחת חרלפ : עבר , הווה ועתיד
  www.charlap.022.co.il
נסיכות בני דוד חרלפ
יום ש', ט’ בכסלו תשע”ט
    צור קשר  |  אודות  
תשובה
22:14 (12/09/12) יעקב משה זק"ש

כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשתו (ל, יד) שני מיני רצונות הם, רצון נעלם ורצון גלוי, הרצון הנעלם אין לו גבול ומדה, אולם הרצון הגלוי הוא גבולי, כענין שאמרו: "מי שיש לו מנה רוצה מאתים" (עיין קה"ר פ"א), אין זה אומר שלפני שהשיג את המנה לא רצה את המאתים, אלא שעד עכשיו היה הרצון בהעלם, ורק עתה שכבר השיג את המנה - יצא הרצון למאתים מן הכח אל הפועל, באופן שהרצון הפועל הוא רק הרצון שבגלוי ולא הרצון שבהעלם. ואם ישנם כאלה שיש להם רצונות רבים ואינם משיגים אותם, הרי זו עדות נאמנה שאין הרצון מורגש אצלם, ולכן לא פעל מאומה. זהו מה שאמר: "כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו". היינו שאם הדבר קרוב אליך כל כך ומורגש הוא בפיך ובלבבך, בטוח אתה שתגיע גם "לעשותו", כי כל מה שיש ברצון המורגש, מוכרח הוא לצאת גם לפועל, ולא תוכל כל מניעה גשמית ורוחנית לעצור בעדו. ואמר: "בפיך ובלבבך", היינו שיסוד התשובה הוא שהפה והלב יהיו שוין ולא תהיה שום הפרדה ביניהם. ובזה זוכים לחשובה אמתית. (גאון ישראל וקדושו מרן יעקב משה חרל"פ זצ"ל - מי מרום ח"ה נימוקי המקראות). * ושבת עד ה' אלקיך (ל, ב) ביומא (פו, א) "אמר ר' לוי גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד" שנאמר (הושע יד, ב) שובה ישראל עד ה' אלוקיך ור' יוחנן אמר (לפי גירסת הילקוט וכ"ה בע"י) ביחיד עד ולא עד בכלל ובצבור עד ועד בכלל. והקשה המהרש"א (בחדושי אגדות ד"ה עד) למה לא נחלקו על הפסוק "ושבת עד ה' אלקיך". אבל נראה כי לעולם אין לצפות להגיע ל"עד ועד בכלל" אלא בצבור, אלא שלדעת ר' לוי גם היחיד הוא חלק מהכלל, אבל קדושת הכלל אינה אלא בארץ ישראל אבל לא בחו"ל, שהרי "אין תענית צבור בבבל" (תענית יא, ב) "אין אוכלוסא בבבל" (ברכות נח, א) ואין לך קהל אלא בארץ ישראל (הוריות ג, א וראה רמב"ם פי"ג מהלכות שגגות ה"ב) ו"אין אומרים הלל על נס שבחו"ל" (מגילה יד, א) ואין הנבואה שורה אלא בארץ ישראל (מו"ק כה, א וברש"י ד"ה בבל), ולכן הפסוק שובה ישראל שהוא בארץ ישראל יש בו מחלוקת ר' לוי ור"י, אבל הפסוק "ושבת עד ה' אלקיך" שהוא מדבר על הגלות בחו"ל, לכו"ע "עד ולא עד בכלל". אנו פוחדים מהתקיעה בר"ה יותר מן התרועה אע"פ שתקיעה היא רחמים והתרועה דין כמש"כ הרמב"ן, לפי שבמדת הדין יתכן כי נזכה כי הרי יצה"ר הקב"ה בראו ומתנחם עליו שבראו (סוכה נב, ב) וע"י התשובה שלנו זוכים לתשובה של מעלה כביכול "ושבת עד ה' אלקיך" "שובה ישראל עד ה' אלקיך" "גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד", אבל במדת הרחמים יתכן כי אין אנו יוצאים ידי חובה כלפי רחמי הקב"ה עלינו. (חתנא דבי נשיאה הגאון הגדול רבי מרדכי יהודה ליב זק"ש זצ"ל – מילי דמרדכי פרשת מרדכי).