משפחת חרלפ : עבר , הווה ועתיד
  www.charlap.022.co.il
נסיכות בני דוד חרלפ
יום ש', ט’ בכסלו תשע”ט
    צור קשר  |  אודות  
עם ישראל - תכונת עם ישראל
11:15 (31/08/12) יעקב משה זק"ש

ולא נתן ד' לכם לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמע עד היום הזה (כט, ג) כל זמן שלא הגיעו ישראל למדרגת: "היום הזה נהיית לעם" (לעיל כז, ט), להרגיש בכל יום ויום כאילו זה עתה ניתנה להם התורה, לא זכו עדיין להשגת התורה בשלמות, אולם מאז שהגיעו למדרגה זו, נתן להם ד' לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמוע, לזכות על ידי זה לשלמות ההשגה. (גאון ישראל וקדושו מרן יעקב משה חרל"פ זצ"ל - מי מרום ח"ה נימוקי המקראות). * לא תתעב מצרי כי גר היית בארצו (כג, ח) "מה מצריים שלא קרבו את ישראל אלא לצורך עצמן" (ברכות סג, ב). "אכסניא שלא לשמה" ואח"כ גזירות איומות שחיטת קנ ילדים בבקר וקנ בערב ולטבול בדמו (שמ"ר פרשה א, לד) השלכת ילדים ביאור, בנין ילדי ישראל בתוך הבנינים, אוי לאזנים שכך שומעות, בכל זאת אסור להיות כפוי טובה "כי גר היית בארצו", מהיכן נובעת תביעה כזו, מהיכן נובעת דרישה חמורה זו מכלל ישראל, אם לא שישנה במציאות בנשמת ישראל טבעיות של השבה כ"כ רחבה וכ"כ גדולה עד שאפשר להגיע לידי כך. כן מתבלט ההבדל בין ישראל לעמים שנצטוו במדות טובות, ולכאורה איך יש לצוות לאדם שנברא בטבע אכזרי שיהיה רחמן, אבל באמת כיון שכלל ישראל הם "חלק ד' עמו" (דברים לב, ט) מוכרח שיהיה בטבעם אלו המדות שישנן בבורא ית"ש וזהו "והלכת בדרכיו מה הוא חנון ורחום אף אתה היה חנון ורחום" (שבת קלג, ב), שכל מה שיש בבורא ית"ש מוכרח שיהיה בטבעיות כנסת ישראל "חלק ד' עמו", אלא שלפעמים זהו בזעיר אנפין או בהתגלות שצריך ואפשר לפתח ולגלות. עד שנצטוינו במדה כ"כ קשה לכאורה, להחזיק טובה ולא להיות כפוי לטובה גם עם אדם שהתנהג עמנו באכזריות נוראה, עד אכזריות של רציחה ועוד יותר מזה, וגם כשעשה טובה קטנה זה היה לא לטובתנו אלא לטובתו, בכ"ז אסור לשכח ולהיות "כפוי טובה" וזהו "לא תתעב מצרי כי גר היית בארצו". וכמה גדולה מדה טובה עד שזכה משה רבינו ע"ה ע"י מדה טובה להיות "רועה ישראל" וכמו שמסופר במדרש (שמ"ר פרשה ב, ב) "אמרו רבותינו כשהיה משה רבינו עליו השלום רועה צאנו של יתרו במדבר, ברח ממנו גדי ורץ אחריו עד שהגיע לחסית, כיון שהגיע לחסית, נזדמנה לו בריכה של מים ועמד הגדי לשתות, כיון שהגיע משה אצלו אמר אני לא הייתי יודע שרץ היית מפני צמא, עיף אתה, הרכיבו על כתיפו, והיה מהלך, אמר הקדוש ברוך הוא יש לך רחמים לנהוג צאנו של בשר ודם, כך חייך אתה תרעה צאני ישראל". (חתנא דבי נשיאה הגאון הגדול רבי מרדכי יהודה ליב זק"ש זצ"ל – מילי דמרדכי פרשת מרדכי).