משפחת חרלפ : עבר , הווה ועתיד
  www.charlap.022.co.il
נסיכות בני דוד חרלפ
יום ש', ט’ בכסלו תשע”ט
    צור קשר  |  אודות  
אכילת האדם – ארץ זית שמן ודבש
13:52 (10/08/12) יעקב משה זק"ש

ויענך וירעבך ויאכלך את המן אשר לא ידעת ולא ידעון אבתיך למען הודיעך כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי ד' יחיה האדם (ח, ג) עיקר האכילה הוא להוסיף ולהכניס בקרב האדם את מוצא פי ד' שבמאכלים, ומכאן כל חיותו של האדם. וזה היה ניכר באכילת המן שלא היתה בו שום שביעה גופנית, ובאותו זמן שהיה נאכל היו עדיין רעבים מצד הטבע הגופני, וזהו: "ויענך וירעיבך ויאכילך את המן", שעם האכילה נשארו רעבים, וכל המכשולים הנמשכים ממילוי הכרס ומשביעת הבטן לא היו בו, כי היה כולו מוצא פי ד', שביעה רוחנית בלבד. (גאון ישראל וקדושו מרן יעקב משה חרל"פ זצ"ל - מי מרום ח"ה נימוקי המקראות). * ארץ זית שמן ודבש (ח, ח) דבש האמור כאן הוא תמרים (ילקוט שמעוני בשם ספרי). ויש להבין למה בכולם נזכר הפרי עצמו, ובתמרים לא נזכר אלא הדבש? אבל הדבר יתבאר על פי מה שאמרו חכמים (ברכות מד, א) שחכמים חולקים על רבן גמליאל האומר שעל כל שבעת המינים מברך ברכת המזון כמו על הלחם, לפי ש"ארץ" האמור בפסוק השני (שם ט) "ארץ אשר לא במסכנות תאכל בה לחם", הפסיק בין שבעת המינים לבין הפסוק השלישי (שם י) "ואכלת ושבעת וברכת", לומר לך שאין מברכין אלא על הלחם בלבד. ולכן לא אמרה תורה תמרים אלא "דבש", לפי שעל תמרים אפשר לברך ברכת המזון, כמו שאמרו בברכות (יב, א) "דתמרי נמי מיזן זיני", ואילו על הדבש שלהם לא אמרו שמברך עליו ברכת המזון, והרי הוא ככל יתר הפירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל, שאין מברכין עליהם ברכת המזון. (חתנא דבי נשיאה הגאון הגדול רבי מרדכי יהודה ליב זק"ש זצ"ל – מילי דמרדכי פרשת מרדכי).