משפחת חרלפ : עבר , הווה ועתיד
  www.charlap.022.co.il
נסיכות בני דוד חרלפ
יום א', א’ בכסלו תשע”ח
    צור קשר  |  אודות  
גדולת ישראל– אחדות ישראל
11:34 (19/06/12) יעקב משה זק"ש

ויקהלו על משה ועל אהרן ויאמרו אלהם רב לכם כי כל העדה כלם קדשים ובתוכם ד' ומדוע תתנשאו על קהל ד' (טז, ג) כשם שגדולתם של ישראל אינה מצד המעשים שלהם בלבד, כי אם בעיקר מצד קדושת הגזע שלהם, ואדרבה מפני קדושתם הגזעית מיוחדת להם קדושת המעשים, כן גם קדושת הכהונה מיוחדת היא לגזע אהרן, וכל מי שכופר בקדושת הגזע ותולה הכל אך ורק במעשים לבד, הרי הוא בולע את הקדש וקוצץ בנטיעות, וזאת היתה כפירתו של קרח, שהוא טען: "כי כל העדה כולם קדושים ובתוכם ד' ומדוע תתנשאו על קהל ד'", הלביש עצמו בטלית של תכלת ואמר שהכל תלוי לפי ערך המעשים, ואם ימצא מי שיכשיר את עצמו לקדושת כהונה מצד מעשיו, אפי' אם יהיה משאר שבטים, גם הוא יוכל לשמש בכתר כהונה, ובזה כפר בקדושה הגזעית של הכהונה וכפירה זו היא חתירה גם תחת כל יסוד קדושתם של ישראל, שעל ידי זה אפשר להגיע לידי טענה של: "החליפם באומה אחרת" (ע"פ רות רבה) , ולכן לא היה אפשר לעבור בשתיקה על זה. וזהו מה שאמר משה: "בקר ויודע ד' את אשר לו ואת הקדוש והקריב אליו וגו'" (פ"ה), וברש"י בשם המדרש: "בקר, אמר לו משה גבולות חלק הקב"ה בעולמו, יכולים אתם להפוך בוקר לערב, כן תוכלו לבטל את זו שנאמר: ויהי ערב ויהי בקר ויבדל כך ויבדל אהרן להקדישו קדש קדשים", היינו שקדושת אהרן אינה מצד המעשים, כי אם מצד הגזע שלו, מצד הבחירה העליונה של הקב"ה. (גאון ישראל וקדושו מרן יעקב משה חרל"פ זצ"ל - מי מרום ח"ה נימוקי המקראות). * ויאמרו אלהם רב לכם כי כל העדה כלם קדושים (טז, ג) הקב"ה אמר "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש" (שמות יט, ו), "קדוש" בלשון יחיד, דהיינו אם יש אחדות בישראל "ויחן שם ישראל נגד ההר" "כאיש אחד בלב אחד" (שמות יט, ב וברש"י שם), יכלו לקבל כל התורה כולה על כל מצוותיה, אף שישראלים אינם יכולים לקיים מצוות שבכהנים, משום דכיון דבכלל ישראל מתקיימים כל המצוות יש לכל אחד הרוצה להתאגד עם כנסת ישראל החלק והזכות בכל התורה ולכן לא היתה קבלת התורה עד שהתאחדו "ויחן שם ישראל", לכן אמרה התורה "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש, "קדוש" בלשון יחיד, שאם תהיו באחדות תהיו ממלכת כהנים, אבל להיות כל העדה כלם "קדושים" בלשון רבים, בלא אחדות בפרודי דעות ובמחלוקת אי אפשר שכולם יהיו ממלכת כהנים. קרח לקח טלית שכולה תכלת ורצה לפוטרה מן הציצית (מד"ר) הכוונה בזה כי אמרו במדרש ובמס' מנחות (מג, ב) אר"מ "תכלת דומה לים, וים דומה לרקיע, ורקיע לכסא הכבוד". היינו שעל ידי ההסתכלות בציצית יכולים להתקשר עם המדרגות הכי נשגבות עד כסא הכבוד "וראיתם אותו וזכרתם את כל מצוות ד'" (במדבר טו, לט) ויכולים להשיג כל הדברים הנשגבים שבתוה"ק. אבל זה ברור שלעולם לא יוכל האדם להשיג את הכל "כי לא יראני האדם וחי" (שמות לג, כ) ורק "אפס קצהו תראה וכלו לא תראה" (במדבר כג, יג), ולכן התכלת אינה רק בכנפות הטלית, להורות כי ההשגות אינן במאה אחוז, כי לא יראני האדם וחי, אבל קרח דעה אחרת היתה לו, כי הוא חשב שהתורה כיון שנתנה לבני אדם היא מתאימה רק עם מושגיו ודבר שאינו יכול להשיג אין זה חס וחלילה מאת ד' כמו שנראה בתורה שמשה רע"ה חפץ להוכיח, שכל דבריו מצות ד' ולכן אמר קרח שאפשר להיות הטלית כולה תכלת, היינו שאפשר האדם להשיג את התורה על מאה אחוז, ולכן נענש בעונש חמור, למען ישמעו ויראו שמשה אמת ותורתו אמת וכל דבריו מפי ד' יתב"ש. וזוהי כוונת [המדרש פליאה] מה ראה קרח, פר' פרה אדומה ראה וחלק, והיינו שרצה להכחיש חלק התורה שאין האדם יכול להשיג, דהיינו חוקי התורה. (חתנא דבי נשיאה הגאון הגדול רבי מרדכי יהודה ליב זק"ש זצ"ל – מילי דמרדכי פרשת מרדכי).