משפחת חרלפ : עבר , הווה ועתיד
  www.charlap.022.co.il
נסיכות בני דוד חרלפ
יום ד', ד’ בתמוז תשע”ז
    צור קשר  |  אודות  
הרב חרלפ היה הראשון שקבע שייש לומר "נשמת" בתפילת שחרית כתפילת יום טוב מי היה מאמין שנשא דרשה ציונית בבית הכנסת ה'גר"א בשערי חסד , בירך שהחיינו על הקמת מדינת ישראל ,שמח ועלז !אולם הבין את הפער בין אוהבי המדינה החדשה ובין ה"יראים " שלא באו לשמוח בשמחת הקמת המדינה .
16:59 (24/05/12) גדעון חרלפ

ד ף ש ב ו ע י מאת המרכז ללימודי יסוד ביהדות פרשת אחרי מות–קדֹשים ויום העצמאות, תשע"ב ע"ש הלנה ופאול שולמן מספר 964 על מנהגי רי"מ חרל"פ ורצי"ה קוק ביום העצמאות אהרן ארנד* 1. הרב יעקב משה חרל"פ (תרמ"ב-תשי"ב) היה רבה של שכונת "שערי חסד" וראש ישיבת "מרכז הרב" בירושלים ומגדולי התורה בדורו. לאחרונה נתפרסמו עדויות רבות על הליכותיו והנהגותיו, להלן נביא את אלה הנוגעות להקמת המדינה ויום העצמאות. א. בעת שהחליטה עצרת האו"ם על הקמת מדינת ישראל, לבש הרב חרל"פ בגדי שבת ויצא בריקוד של מצווה, ובמסיבה שנערכה בו ביום ישב בראש השולחן ודרש בענייני גאולה. ב. בעת הכרזת המדינה בירך "שהחיינו" בנימוק: "על סמרטוט (=בגד) חדש צריך לברך, ואילו עַם שלם שזוכה אחרי אלפים שנות גלות ללבוש בגדי מלכות לא כל שכן"?! ג. ביום העצמאות לבש שטריימל וחלוק לבן ואמר הלל, כי סבר שמדובר ביום טוב ויש ללבוש בו בגדים חגיגיים ולשמוח ולהודות בו לקב"ה. ד. ביום העצמאות תש"ט הורה בבית הכנסת "הגר"א" בשכונת "שערי חסד" לומר "נשמת". ה. ביום העצמאות תש"י צפה מביתו על המצעד הצבאי, ואמר: "לוּ היתה בהם עוד נקודה של יראת שמים – כמה היינו מאושרים!" ו. כשנודע לו כי הממשלה החליטה (בי"א באייר תש"י) שכאשר ה' באייר יחול בשבת, יידחו אירועי יום העצמאות ליום ראשון, כדי למנוע חילול שבת, שמח ופצח בריקוד עם מי שהודיעו על כך.[1] ביום העצמאות הראשון בשנת תש"ט נשא הרב חרל"פ דרשה בבית הכנסת "הגר"א". להלן עיקרי דבריו:[2] אנו רואים כעת בגאולתן של ישראל, בתחילה עליית תלמידי הבעש"ט והגר"א מוילנא שיסדו את הישובים בערי הקודש, ומאז אנו עדים שהישוב הולך ומתרבה וזאת היא אילת השחר הבוקעת ומתנצנצת מעל ראשי ההרים, הישובים מתרחבים וערי ישראל מתרבים. מה הכוונה "הושענא שלוש שעות" הנאמר בהושענה רבא? לפי הקבלה מלחמת גוג ומגוג תהיה בשלושה שלבים, והם שלוש מלחמות שכל האומות ילחמו זו בזו, ואחרי כל מלחמה ינצנץ אורו של משיח. ראינו מלחמת העולם הראשונה ואחריה נצנוץ בדמות הצהרת בלפור, ואז התעוררו רבים ועלו לארץ ונתרבו הישובים. אחר כך פרצה מלחמת העולם השניה, ובה עת צרה לעמנו שלא היתה מעולם, ואחריה שוב נצנץ אורה של אילת השחר ובמידה רבה יותר ואומות העולם הכירו בזכות עם ישראל, ושערי הארץ נפתחו בפני העם לבוא לרשת את ארצו. אך שֹרו של ישמעאל אינו משלים עם זה ונלחם עמם ארבע מלחמות כנגד ארבע לשונות גאולה: האחת, 'והוצאתי', היא מלחמת השחרור שיצאנו משעבוד מלכיות. השניה 'והצלתי', שתבוא אחריה הצלה מיד הנוגשים הישמעאלים. השלישית 'וגאלתי' זו גאולת הארץ, ואז עם ישראל יכבוש את ארצו מיד הישמעאלים. הרביעית 'ולקחתי', ואין לקיחה אלא תשובה שנאמר "קחו עמכם דברים ושובו אל ה'". וגבול צפון לא יהיה שקט עד שתהיה מלחמת עולם שלישית בשביל ישראל ובגללו ואז יתגלה מלך המשיח. ועתה המון ישראל שמחים על כל נצנוץ אע"פ שהגאולה לא שלמה. ובכן בית ישראל ברכו את ה', ועמם בית אהרן, שבזמננו הם תלמידי החכמים המורים תורה לעם וצריכים להשפיע עליהם, בבחינת "כי שפתי כהן ישמעו דעת ותורה יבקשו מפיהו", לכן הם יורדים לעם ושמחים עמהם. אבל יראי ה' כל זמן שהם לא רואים את השכינה שבה, אינם באים לשמוח עם המוני העם. ומתי ישמחו יראי ה'? כשיהיה ברוך ה' מציון ונגלה כבוד ה' בציון. * ד"ר אהרן ארנד מרצה במחלקה לתלמוד. [1] ראו בספרו המקיף של י' חרל"פ, שירת הי"ם, בית אל תשע"ב, עמ' 209, 469, 484, 485, 496. על דיוני הממשלה בענין ה' באייר שחל בשבת ראו: א' ארנד, פרקי מחקר ליום העצמאות, ירושלים תשנ"ח, עמ' 125-120. [2] על פי סיכום דבריו שכתב ר' בנימין ריבלין ז"ל, מתלמידי הרב חרל"פ. תודה לד"ר חגי בן-ארצי ולקרן להנצחת הרב חרל"פ, בית אל.

 
 


Powered by 022.co.ilכניסה למשתמש רשום | תנאי שימוש | הקם אתר חינם | | RSS