משפחת חרלפ : עבר , הווה ועתיד
  www.charlap.022.co.il
נסיכות בני דוד חרלפ
יום ד', א’ באלול תשע”ז
    צור קשר  |  אודות  
 באילת  המקראית , היא עציון גבר על שפת  הים האדום ,נמצא על ידי הארכיאולוג נלסון גליק חותם סגלגל עם פיקטוגרם של איל וכתובת "ליתם ". וכרגיל על אף שגם הוא וגם פרופסור נחמן אביגד המנוח ייחסו חותם זה ליותם המלך , שהרי  הוא נמצא בתוך שכבה ארכיאולוגית מתקופת מלכי יהודה , לפתע הוא הפך לחותם של יתום אדומי "!! , האם הכחשת ספר מלכים חייבת להיות גם הכחשה של נוכחות המלך יותם , מבני העלייה מעולם האצילות, באילת ? 
14:46 (27/05/09) גדעון חרלפ

                                    חותם המלך יותם מאילת עציון גבר                                               נערך: אייר התשס"ט                                                                                                                         מאי 2009     D:\My Documents\מאמרים\חותם המלך יותם.doc                                                                                                           " יותם – צדיק היה !!!!  "                                                                                                                                                                                                     ( בראשית רבה , ס"ג )                                                                                       חותם המלך יותם מאילת עציון גבר     א.      בין מלכי יהודה שהגיעו לאילת נפקד איזכור מקומו של המלך יותם בן עוזיה. נזכרים בשמם בהקשר לאילת ועציון גבר ואדום,רק המלכים שלמה, יהושפט, עוזיה, אחז ויורם.     ידוע כי כבר  דוד המלך כבש  לראשונה את אדום כאשר אילת של היום , אף על פי שלא נזכרה בכיבושיו ,הייתה כנראה אחת הערים המרכזיות או מקום אסטרטגי   במחוז אדום . בהמשך בנה בה שלמה נמל. גם המלך אמציה ניצח את אדום, וכן יורם בן יהושפט – על אף  שנלחמו באדום , לא נזכר שהגיעו לאילת או לעציון גבר.         על כן לא מפליא כי נמצאה בתוך המתחם המבוצר של תל-אל- ח'ליפה, בין אילת של היום לעקבה של היום, חותם שעליו חרותות האותיות "יתם". על יותם המלך, בן עוזיה, מסופר כי מלך עוד בחיי אביו שנצטרע מאחר שביקש להקטיר קטורת  במקדש ירושלים  בניגוד למצוות התורה כי רק הכוהנים בלבדם הם המורשים להקטיר. מאז מילא את מקומו יותם בנו. בתחילה כממונה על הבית ולאחר מכן כמלך במשך שש עשרה שנה.     ב.   יותם מלך בשנים 750 – 735 לפני הספירה והיה המלך היחיד שלא חטא כמו שחטאו דוד המלך ושלמה המלך וחזרו בתשובה. יותם היה מלך שעשה הישר בעיני ה' כל ימי חייו ולא מוזכר בכתובים כל חטא שלו כאשר הכתוב בדרך כלל לא נמנע מלציין את חטאי המלכים .        כך התבטא ר' שמעון בר יוחאי, כ- 850 שנה אחריו וכתב על רוחניותו וצדיקותו של המלך יותם ( בבלי סוכה  מ"ה):     , "ואמר חזקיה  אמר רבי ירמיה משום רבי שמעון בר יוחאי: יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין מיום שנבראתי עד עתה , ואילמלי  אליעזר בני עמי , מיום שנברא העולם ועד  עכשיו,  ואילמלי יותם בן עוזיהו  איתנו מיום שנברא העולם עד סופו .  ואמר חזקיה אמר רבי ירמיה משום רבי שמעון בר יוחאי ראיתי בני עלייה והן מועטין .....". דהיינו לדעתו , כוחותיו הרוחניים –  הסגוליים של יותם המלך יש להם יכולת השפעה על העתיד הרחוק , אל מעבר לאופק .         ג.     חותם הנושא את השם "יתם" נמצא בשכבה III בתל ח'ליפה, כאשר שכבה I היא מן המאה ה- 9 לפני הספירה. שכבה II  היא שכבה  ארכיאולוגית שהישוב בה נסתיים בחורבן של דליקה כנראה על ידי האדומים בשנות הארבעים של המאה ה- 9. לאחר מכן הייתה הפסקה, הישוב משכבה II נתכסה בחול ורק לאחר מכן נבנה הישוב משכבה III בתכנית אדריכלית אחרת וכנראה זוהי אילת שבנה אותה עוזיה / עזריה אבי יותם. החותם כולל את הכיתוב "ליתם", פיקטוגרף של איל – אולי רמז על סמלה של  העיר אילת.  כן ישנה בחותמת  צורה של אות "H" שזוהתה על ידי נחמן אביגד כמפוח, ששימש בתל -אל -חליפה לליבוי אש בכבשני התכת הנחושת. נחמן אביגד, נלסון גליק שייכו את החותם ליותם המלך או לפקיד גבוה מטעמו שפעל באילת[1] .     ד.       על שייכותו של החותם למלך יותם מלך יהודה נמצאו חולקים: כך כתב יוסף נווה: "בחותם מתל ח'ליפה יש לקרוא את ארבע האותיות ליתם -  "ליתום", ולא "ליותם"; אין זה חותם עברי, הנושא את שמו של יותם בן עוזיהו מלך ישראל, אלא חותם אדומי, השייך לאיש בעל שם מקובל בימים ההם "יתום". גם פה מצויה המי"ם בעלת הראש הגדול, שראינוה בכתבם של המואבים, אך הקריאה "ליתום" והעדפתה על פני "ליותם" מבוססת גם על השיקול של כללי הכתיב. המי"ם שתוארה לעיל מצויה גם כטביעות החותם על הכדים "לקוסענל עבד המלך".       אולם הכחשתו של יוסף נווה כי חותם זה יהודי ישראלי ומלכותי בלתי ניתנת להבנה. האותיות הן עבריות באופן מלא ואין להם שום קשר לכתב אדומי מאושר כפי שנמצא בחותמות על הכדים בכתב אדומי. "לקוסענל עבד המלך". אות המי"ם שהזכיר איננה בעלת "ראש גדול" וחותם יותם מתאפיין בכתב עברי בלבד. גם החותם נמצא בשכבה עברית מלכותית מתקופת הברזל, טרם היות כתב אדומי / ארמי כפי שכתב במאמרו. גם קריאתו של נווה ליתום במקום ליותם אין לה על מה שתסמוך והיא נסיון להמציא משהו שאין לו כל הקשר. אם מדובר על יתום, שם שאינו מופיע בכל מקום אחר , מה עושה כאן החותם הזה בכלל – אולי הוא חותם ממקום אחר  שם ישנם מספר יתומים רב.       לכן אין לקבל כלל את דעתו זאת הבלתי מובנת לחלוטין  וחותם יותם יישאר לעד חותם  שהוא בסבירות גבוהה ממקורם  של מלכי יהודה.                                                                          "אח לא פדה יפדה,  איש לא יתן לאלקים כפרו"                                                                                                           (תהילים ס"ט)                                                                                   אי"ש -  ראשי  תיבות – אלעזר , יותם, שמעון, "                                                                                                    ( בן יהוידע  לסוכה מ"ה.)         ה.                                                                                                                                                                                                                                 יחודו של המלך יותם   יותם המלך "בונה שער בית ה' העליון" היה מלך מיוחד בשושלת מלכי יהודה. על פי הידוע יותם מלך עוד בחיי אביו עוזיה (עזריה) שנצטרע בהקטירו במקדש. יותם משל בחיי אביו 16 שנה ונפטר לפני אביו עוזיה   [2]כן נכתב בתלמוד[3] : "יותם לא היה לו לעוזיהו אלא בימי חלוטו מצרעתו". על פי הסבר הבן יהוידע  ,  יותם נמנה על בני העליה, אותם שיש להם נפש מאצילות שנקראים "בנים" "והם הצדיקים שעולים מגן העדן התחתון לגן העדן העליון בלתי סעד (סיוע) מלאכים אלא עולים מאליהם". על פי התלמוד במסכת סוכה, על ידי צרוף יותם המלך לר' שמעון בר יוחאי ואלעזר יתגלה חסד עליון קדמון לדין את כל העולם לכף זכות מיום בריאת העולם ועד סופו. רמז להשפעתו וכוחותיו הרוחניים המיוחדים נשמר בספר מלכים ( מלכים ב' טו,ל ) שם נכתב :" ויקשור קשר הושע בן אלה .. בשנת עשרים ליותם בן עוזיהו היא שנת הארבעה לאחז ". והסביר הסדר עולם ( סדר עולם רבה כב ): הייה אפשר לומר כן , אלא שהייתה גזירה מימי יותם . דבר אחר : רצה הכתוב למנותם ליותם בקבר ולא לאחז בחיים . " מתברר על פי שני ההסברים על כוחו של יותם לגזור גזירות ולהשפיע מעבר לזמן היותו בחיים .   [1]    ש. ייבין, יהודה חוזרת לאילת.בתוך קובץ אילת [2]    תוספות למסכת מועד קטן ז'. [3]    שם.

 
 


Powered by 022.co.ilכניסה למשתמש רשום | תנאי שימוש | הקם אתר חינם | | RSS