משפחת חרלפ : עבר , הווה ועתיד
  www.charlap.022.co.il
נסיכות בני דוד חרלפ
יום ו', ל’ בתשרי תשע”ח
    צור קשר  |  אודות  
ידוע היה בירושלים מעמד  ליל שירת הים , בליל שביעי של פסח , סמוך לביתו של הרב יעקב משה חרלפ בשכונת שערי חסד בירושלים . אלפי אנשים ,מכל שיכבות הציבור, נהרו לרחוב הסמוך לראות את הרב חרלפ הלבוש ב"חלוקא דרבנן" חגיגי , נושא דרשה נלהבת ומעמיקה על שירת הים וקורא ומזמר את פסוקי השירה . להרב י"ם היתה זיקה מיוחדת לליל חג זה שכביכול בו השתקפו תכונותיו המופלאות וגילוי תורתו המיוחדת בנושא גאולת עם ישראל ,מורשתו והתורה הפנימית והארץ ישראלית המתחדשת . 
08:42 (16/04/09) גדעון חרלפ

  "מה תצעק אלי – אמר רבי שמעון בר יוחאי – בהאי מילה לא תשאל ולא תנסה את ה'. אלי דייקא - בעתיקא תליא כולא !!    ביה שעתה איתגלי קדישא ואשתכח רעווא בכולהו עלמין עילאין"                          (זוהר שמות נ"ד,  האר"י, שער הכוונות דרוש י"ב לפסח)               זהרי שיר של י"ם (יעקב משה)   נשיר למי שעשאנו שרים בעולם !!   (שפת אמת, תרל"ה)       למורשת אחי זקני הגרי"מ חרלפ זצוקלל"ה   ולהתגלות ניצוץ נשמתו ונשמת משה רבינו בליל שביעי של פסח   בתוספת קונטרס : 1)   שירת הים היא שירת התורה והיא שירת הכניסה לארץ,  גדעון חרלפ, אדריכל 2)    למקומם וזיהויים של מעברות ים סוף.       נערך: אייר התשס"ז                                                                                                       אפריל 2007 עודכן: אייר התשס"ח                                                                                                     מאי  2008 עודכן: שבט התשס"ט                                                                                                     ינואר 2009 עודכן :ניסן התשס"ט                                                                          אפריל 2009   D:\My Documents\מאמרים\שיר של ים.doc             "דכל מאן דזכי בהאי עלמא, זכי לה בעלמא דאתי וזכי לשבחא לה ביומוי דמלכא משיחא בחדוותא דכנסת ישראל בקודשא בריך הוא"                                                                          (זוהר, בשלח נ"ד)     מ ב ו א     נשאלתי על ידי שכני הרב הגאון הצדיק ר' איתמר ורהפטיג שליט"א על הקשר המהותי של אחי זקני הגרי"מ חרל"פ זצקולל"ה לשביעי של פסח ולשירת הים שנאמרה על ידו ברגשות קודש ושפע רוחני בליל שביעי של פסח.   לאחר שנים רבות שלא הייתי בבית המדרש "בית זבול" מקום מגוריו לשעבר של הגרי"מ חרלפ, חזרתי בדמיוני אל בנו ר' יוסף דוב שאותו כן זכיתי לשמוע מספר פעמים בליל שביעי של פסח.   לאחר עיון בכתובים של אחי זקני אני מעלה כאן את ראשי הפרקים למהותו המיוחדת של מעמד ליל קריעת ים סוף בשביעי של פסח והקשר שלו למשפחתנו על ידי המקובל האלוקי רבינו יעקוב משה זצקולל"ה.        גם ננסה לברר מהו מהותו של חג זה , כאשר התורה סתמה ולא פרשה :" ביום השביעי עצרת תהיה לכם ". מדוע הוצא שביעי של פסח מחיוב אכילת מצה ? כמו שנאמר :"ששת ימים תאכלו מצות ", וממנו נלמד על אי חובת אכילת מצה בפסח חוץ מהערב הראשון של חג הפסח . מתברר כי חג העצרת של שביעי של פסח מקליש את עוצמת חג הפסח בעצמו וגורם להחלשתו בדיעבד של ימי חול המועד !!!. מדוע עומעמה חגיגיותו של שביעי של פסח שלכאורה הוא חג עצרת – חג השלמה וסיום איסוף רוחני – ובשונה מחג שמיני עצרת  המופיע בסיום חג הסוכות ? מדוע נכתב כאן :"עצרת לה' אלוקיך " בעוד שעל חג שמיני עצרת של סוכות נכתב :" עצרת תהיה לכם "? .ובכלל מהי השניות המשתמעת מעצרת של חג הפסח , האם עצרת של חג הפסח היא בשביעי של פסח או שהעצרת של פסח היא בחג השבועות ?. גם בתפילות של החג , לא מצוינת כלל יחודיותו של חג עצרת של שביעי של פסח . וכבר העיר לי ידידי הרב פרופסור איתמר ורהפטיג כי הזהות של שביעי של פסח  יום קריעת ים סוף ,אין לו כל רמז בתורה שבכתב ובתורה שבעל פה והוא מופיע לראשונה  ברש"י בפרשת בשלח וברמב"ן שם , כאשר ברש"י בסוף פרשת שלח לך בספר במדבר מביא את דעתו של רבי משה הדרשן כי קריעת ים סוף הייתה ביום השמיני של יציאת מצרים . רק לאחר מכן ,  בכתבי האר"י הקדוש מופיעה שוב הקביעה כי קריעת ים סוף ארעה בשיעי של פסח .  .           שיר של י"ם   זמנו המיוחד של ליל שביעי של פסח  והתגלות ניצוץ נשמות משה רבינו והרב יעקב משה חרלפ בלילה זה   "מן שירתא דא- תחמי דכולהו בחכמתא איסתכלו וידעו מילין ואמרו דאי לאו הכי היך אמרו כולהו מילין אחדים דלא סטו מילין אלין מאלין, ומה דאמר דא אמר דא, ולא אקדים מילה דא למילה דא, אלא כולהו בשיקולא חדא, ורוחא דקודשא בפומא דכל חד וחד. ומילין איתמרו כולהו כאילו נפקין מפומא חד , אלא ודאי כולה בחכמתא עלאה איסתכלו"                                                                   (זוהר, בשלח ע"א)     מפתחות    מצאתי שנים  עשר ייחודים הקשורים לייחודו של עצרת שביעי של פסח .   1.                  שלילת התפילה, הזעקה והקרבן – דרושה נסיעה ופעולה ! מה תצעק אלי ?! דרושה פעולה רציונאלית ומעשית. אין להסתפק בתפילה בעת צרה . ולהיפך ,התמקדות בתפילה בלבד גורמת כביכול לצעקה ותלונה חוזרת מצד השכינה !!! על פי הרב חרלפ במאמרו שירת הים ( מובא בסוף הגדה של פסח שלו  ) פירוש הזוהר הקדוש : "בעתיקא תליא מילתא", הכוונה היא כי עתה אין היא העת להתפלל, אלא שעל פי הסוד העליון יש לקיים את ציווי הקדוש ברוך הוא ולקפוץ אל הים . רק אז כדבריו : "נדם המקטרג ונאלם ושרו של הים ברח מפניהם ". על פי החסידות , ההבדל בין נס יציאת מצרים לבין נס קריעת ים סוף הוא " כי יציאת מצרים רק שיוצאים מן המיצר- אבל נשאר המיצר .וקריעת ים סוף הוא שנדחה כל המיצר מפניהם והוא מטעם שיציאת מצריים היה רק בחסד ה' יתברך ולא יוכל לדחות המיצר רק על ידי עבודת האדם שזכו בקיעת ים סוף לנס מצידם וממילא נעשה הנס תוך גוף המיצר . ... כי הקדוש ברוך הוא עשה זה הנס על ידי ישראל ...כי לא נקרע עד שירדו עד חוטמם וזה שכתב היתה יהודה לקודשו – שבכוחם נקרע הים . " ( שפת אמת פסח כ"ב )   2.                  מלאכים אינם יכולים לומר שירה – כמאמר הגאון רבי אליהו מווילנא, רק עם ישראל יכול להבין את הרמונית המציאות כשמצריים טובעים ולהבין את ההבדל בין הגופים והנשמות:  בין גווית הגוי  לגוף הישראלי . הללו עובדי עבודה זרה והללו עובדי עבודה זרה !   3.                  אז ישיר משה ובני ישראל - נשמת משה ונשמת ישראל מתאחדים.למנהיגות ולעם ישנה רמת תאימות  נשמתית גבוהה  ומאוחדת כאשר השירה נשמעת מהם כאחת .         4.                  התבררות מסירות הנפש המלאה ואהבת ה' של בני ישראל. מילוי ציווי ה' במלואו: וייסעו ! מעין מסירות הנפש של אברהם ויצחק בעקידה, וראית המציאות מזווית ראייה של הקדוש ברוך הוא. הנס הוא המציאות !!!     5.                  "ויאמרו לאמר": התפרטות והתכללות כל ישראל, נשמות העבר והעתיד. התעברות כל נשמות ישראל בזמן אמירת "אז ישיר". "כי ברח העם", "שלחנו את ישראל".כן כתב הגרי"ם :" שכן בכול שנה ושנה בשעה שהיננו ניגשים להגיד השירה בהכנה רבה ומעולה מתעברים בקירבינו כל הנשמות מכול הדורות ... "       6.                  התבררות כוחו המיוחד של רבינו משה – "מן המים משיתיהו" - נוני ימא דאזלין ביבשתא (ילקוט שמעוני) !!  הקב"ה שליט בים כמו שהוא שליט ביבשה ובשמים.לכאורה בים אין ישוב ולכן לא שייכת שם שכינה ורוחניות . שירת הים כפי שהיא נקראת בשמה מראה את ההיפך . השירה לא נקראת על שם הנס או על שם עם ישראל אלא על שם מקווה המים – הים !!!. משה רבינו ש"מזלו " הוא הים ,הוא המוציא לפועל מאת ההבנה הזאת של המציאות !!   7.                  "וישב הים לאיתנו"  לתנאו. הנס מתכלל בטבע והטבע הינו הנס. יש סדר לניסים !! (מהר"ל). הניסים מתקבעים בתוך הטבע מששת ימי הבריאה.הפרי צדיק (פסח ל"ח ) מנסה להסביר למה נכתב "ויולך ה' את הים ברוח קדים עזה כל הלילה "- אין זאת כי גם על הנס להתגלות על ידי תופעות טבעיות מקדמיות .     8.                  התגלות התהומות והמעמקים: שכל המים שהיו בכל מקום – נבקעו, המים, נוזל החיים והזרימה, המים העליונים והמים התחתונים, כולם נבקעו ?! התגלתה פנימיות הים שנהפך ליבשה, כדעת ר' יהודה: "כל שכנגד ארץ ישראל הרי הוא ארץ ישראל". הצצה לעולם אינטגרטיבי – "לתת בי"ם דרך ובמי"ם עזי"ם נתיבה". יש אפשרות להתגלות דרך ה' בתוך האינסוף הממשי. י"ם = ראשי תיבות יעקב משה.       9.   ."הים ראה וינוס" – להראות כי בני ישראל יכולים המה למצוא הישוב בכל מקום. כמו כן הצדיקים מקיימים העולם ומוציאין המדבר והים לכלל ישוב וכל הסיטרא אחרא והשממה בורח מפני בני ישראל (שפת אמת, פסח, תרמ"ה).מתבררת כאן היכולת של תיקון העולם החומרי על ידי מעשי בני ישראל .     התגלות המקדש בעולם החומר: כי בא סוס פרעה !! יש אלקות במציאות !! רעיא מהימנא: " פקודא למבני מקדשא לתתא .. כגוונא מקדשא דלעילא", דווקא כאן ועכשיו !!! ולא בפרשות המשכן. לפני מתן תורה ולפני הכניסה לארץ,  נלמדת מכאן מצוות בנין המקדש העתידי . הנימוק כי בא סוס פרעה הוא נימוק למה שנכתב כאן על ציווי על בנין המקדש .  מקריעת ים סוף אנו למדים על אפשרות של התגלות השכינה בטבע ,ואם כן ,יש לבנות משכן לשכינה בעולם התחתון החומרי.   התגלות המטריצה של שם הקב"ה של ע"ב צרופים (³2 x ²3) (ללא אות ג'). ה' רב אנפין !! ה' שורה בכל המציאות הגשמית ושמו נעלם ומוטמע בתוך ההכנה לשירת הים !! גם המבוא לשירת הים קדוש כשירה עצמה ! וכן כתב האר"י בעקבות הזוהר : "ויסע  ויבוא ויט, שבהם ע"ב שמות ובקע בהם הים שהוא ים סוף".                                                                                           (האר"י, ספר הליקוטים, סימן י"ד, פרשת בשלח).   12. קריעת ים סוף הייתה הכנה לכל הבאים על ישראל בבחינת מלחמה ( שפת אמת  תרל"ד ) . מכאן אנו מתכוננים ונכונים שלא יוכלו להרע לעם ישראל על ידי מלחמה .  הים ראה וינוס – ראה ארונו של יוסף שומר הברית והפה ועל ידי זה זוכין לחרב וגוברים על כוח עשיו ועמלק . ( שם , תרל"ה ). כל ששת ימי הפסח אנחנו נמצאים במצב של "מצה ומריבה "," שכול הימים – ימי מלחמה הם "( שם, תרל"ח),אמנם יום השביעי נגמר הפעולה בליבות בני ישראל .. "   ואף על פי כן , סודו של שביעי של פסח – לא נתברר כדבעי  . כן נכתב בזוהר הקדוש : "אמר רבי שמעון : חד איילתא אית בארעא ,וקדוש ברוך הוא עביד סגיא בגינה . בשעתא דהיא צווחת , קדוש ברוך הוא שמע עאקו דילה וקביל קלה . וכד איצטריך עלמא לרחמא למייא,היא יהבת קלין, ושמע קדוש ברוך הוא קלה , וכדיין חייס על עלמא, הדא הוא דכתיב כאייל תערוג על אפיקי מים . וכד בעיא לאולדא, היא סתימא מכול סטרין, כדין  אתייא ושויאת רישא בין ברכהא ,וצווחת ורמת קלין, וקדוש ברוך הוא חייס עלה , וזמין לקבלה חד נחש, ונשיך בערייתא דילה , ופתח לה , וקרע לה ההוא אתר , ואולידת מיד .       אמר רבי שמעון: בהאי  מלה ,  לא תשאל ולא תנסה את ה', והכי דווקא . "   וקצת הסביר לנו האר"י הקדוש (פרי עץ חיים , שער חג המצות , סוף פרק ח ) . עניין זה כי בליל חג הפסח  נוצר הקשר החזק בין עם ישראל והקדוש ברוך על ידי נס מכת בכורות ויציאת מצריים . אולם היציאה לפועל של קשר זה אמורה הייתה לצאת לפועל בשביעי של פסח .     אולם  למרות תפילת האיילה -  כנסת ישראל – אין לה יכולת עצמית ללדת ולהיגאל ולהוציא לפועל את המשך הקשר הקדוש הזה . כאן שולח לה הקדוש ברוך הוא את הנחש – כוח שאפילו משה רבינו לא עמד בפניו , שהרי משה נס מפני הנחש . סוד זה אומר רבי שמעון אין לשאול עליו ואין להגיע למצב בו אנחנו מביאים למצב של ניסיון את  השכינה .    לכאורה ,  המקבילה ללידת האיילה הוא קריעת ים סוף , היא הלידה הרוחנית והפיסית הנעשית על ידי הקפיצה לים סוף של עם ישראל על פי הציווי "וייסעו "!! . אולם על פי רבי שמעון בר יוחאי ,אסור לנו לחזור ולהגיע למצב דומה של הסתמכות על הנס !!!. ועל אף דברי האר"י הקדוש , שותפות הנחש בלידת איילה וההשוואה  בין קשיי הלידה של איילה לקריעת ים סוף – לא נודעה . על פי הסבר הפרי צדיק (פסח מ ), העצרת האמיתיתעלפי מדרש תנחומא (פנחס ט"ו), גם של סוכות וגם של פסח , עצרת שהיא סיום קליטת רושמי נקדושת הרגלים היו צרים להיות חמישים יום אחרי החג העיקרי , והיא העצרת תהיה לכם " אלא שבגלל עונת החורף , הושוותהעצרת זו של "לכם " לעצרת  לה' אלוקיך "שחלה דווקא ביום השביעי לחג והיא עצרת מצד ראיית הקדוש ברוך הוא כי כבר נקלטו רשמי החג ,ולכן היא בהעלם !!!   מהי דרגת ה"עתיקא "שבה תלויה הייתה קריעת ים סוף וכביכול אומר הקדוש ברוך הוא למושה – לא בי תלויה הישועה אלא בגורם אחר הנקרא "עתיקא " ? . מצאנו כמה הסברים של המושג המתלכדים למעשה להסבר אחד ." עתיקא הוא רצון הרצונות "(פרי צדיק בשלח י"א ) . הסבר נוסף הוא "זכותא דאברהם," ,"ויהי באשמורת הבוקר – אשגח קודשא בריך הוא בזכותא דאברהם " . כאן מתגלה כי הגן הקדוש והפנימי של עם ישראל המתגלה בקפיצה אל מי ים סוף  ולהיתחברות אליו , אל פנימיות רצון הרצונות , הוא המחולל את  הנס של קריעת ים סוף ..                                                                                                                               "כמו שיש חוקים לשירה                                                                                                                         כך יש שירה בחוקים"                                                                                                                                                   (כתר תורה)         שירת הים – שירת התורה   היחס בין השירה שירת הים לכל התורה     א.        התורה נכתבה בצורת סיפור – פרוזה, תיאור של המציאות, שילוב של דבר ה', סיפורי הבריאה והאבות וציוויים על מצוות. כך אנו קוראים בתורה על אבות האומה, יציאת מצרים, קריעת ים סוף ומתן תורה. מהסיפור עצמו – נעשו התורות ! ( שפת אמת וכן רב פעלים )          התורה איננה רשימה של מצוות תרי"ג המצוות. המצוות שלובות בטכסט אם במינון נמוך בספר בראשית או במינון גבוה בספר שמות, ויקרא, במדבר ודברים. ישנן פרשיות שכולן מצוות כמו פרשת משפטים וישנן מצוות שנרשמו לאחר אירועים היסטוריים ובעקבותיו , כמו היטהרות באפר פרה אדומה לאחר מלחמת מדין.          יוצאי דופן אלו פרקי השירה, שירת הים, שירת האזינו ושירת הבארות המשולבות בפרוזה של התורה.          בבואנו לבדוק את איפיון השירה שאין בכל התורה כולה, מבחינת התכנים, הלשון, התמציתיות ודרך הכתיבה אפשר לבחון את הזיקה והקשר בין תורה לשירה.          הצדדים הפשוטים המבדלים את השירה משאר דרך כתיבת הפרוזה של התורה שבכתב הם כדלקמן:  עושר לשוני, הטיות של פעלים בצורה בלתי שגרתית, קצב, חזרתיות ומשקלים.          השירה נכתבת בתורה ומוכתבת בצורה מחייבת – רמב"ם:                  (1) אריח על גבי לבינה עם רווחים !!                  (2) שורות מלמטה ומלמעלה – מסגרת צורנית מחייבת.          בשאר כתיבת תורה אין אפשרות לסופר לבחור כתיבה בצורת אריח על גבי לבינה. עוד הבדל בין שירה לפרוזה הוא "כי כל דבר חכמה הוא בסוף ,כשנשמע החוכמה שבהמאמר , אבל שירה ניכר החוכמה בתחילה ."( שפת אמת תר"ם )         ב.      המשמעות היותר עמוקה של השירה – שירת הים:          נכתב ברמב"ם על הפסוק " ועתה כתבו לכם את השירה הזאת" – כתבו לכם את השירה הזאת  ומאחר שלא כותבים את התורה פרשיות פרשיות יש צורך לכתוב את כל התורה מבראשית עד דברים . הציווי על כתיבת ספר תורה בשלמותו מוטל על המלך ו/או על הציבור. הפרט אמור לכתוב את השירה בלבד, את מגילת השיר לעצמו ולמשפחתו.            מה חשיבות השירה ? השירה היא התמצית, היא שירת האמונה, היא שירת ההבטחה, היא הבשורה, היא ההודאה, לכאורה היא הושרה על ידי משה ובני ישראל, לכאורה היא אינה "אלקית", שירת הים היא של משה ובני ישראל, שירת הבאר היא של ישראל בלבד, שירת האזינו – שירת משה. לכאורה היא מלמטה למעלה בעוד שכל התורה היא מלמעלה למטה מפי השכינה ומפי הגבורה ?!        אולם דווקא כאן , מ"אז ישיר " – אז התחיל הפתח לכול בעלי השיר להיות יוצאים בשיר "(שפת אמת סוף תרמ"ז).            בשביעי של פסח היה דורש בנו של הרב חרלפ (הרב זאב דוד חרלפ) על המדרש "במה קדמנוך? בשירה", השירה הוקדמה למתן תורה !! בפועל שירת האמונה, שירת הנשמה הכללית שירת נשמת האומה הינה ההבנה כי הנשמה הפרטית והכללית הינה מוכנה לקבלת עול מלכות שמים ועול מצוות. רק אז מתגלה כי "נכון כסאך מאז – מעולם אתה". מאז ישיר משה ומכאן מתברר מלכותו של הקב"ה בעולם. בזמן הבריאה ירדה לעולם השגחתו של הקב"ה. ובעת גאולת מצרים וים סוף נתגלתה ולכן נכתב "השירה הזאת" – שירת ישועה שעולה  עתה מכל הנבראים.          שירה היא גם מלשון שורה – הכול נמשך בקו ושורה למקור שורשו ומתגלה איתו בעולם.          חזקיה המלך שלא אמר שירה – לא עשאו הקב"ה משיח. אף כי היה ברור אצלו הנס ,חזקיה לא נתפעל על ידי הנס.          גם נקבעה שירת הים להיאמר בכל יום בשחרית.          איך בכוח האנשים לשיר שירה הכתובה בתורה ?          איך עלה בליבו של משה שישיר ?           כבר ביציאת מצרים הובטחה לאבות קריעת ים סוף – שינוי הנהגה למעלה מהטבע.          אז ישיר – מעת בריאת העולם, מצפין אנו לזאת השירה הגורמת להתבררות כבוד מלכות שמים בעולם שכל זמן שהיה שעבוד מלכויות לא היה יכול לצאת לפועל רק אחרי איבוד רשעים.         "דרש הרב חיים ויטאל בענין קריעת ים סוף ואמר: "למה נקרא ים סוף? אמר ולמקווה המים קרא ימים ולא ים אחד. דע כי מצד ה' שבשם שמשם בא למקווה, ה' עילאה  - הנקראת ים אוקיאנוס וזה הים מוציא ים אחר הנקרא ים סוף - ה' תתאה, ובא לה על ידי (קהלת א' ו') הנחלים הולכים אל הים וכו'. ופרעה הרשע כפר בשם הוויה ואמר (שמות ה', ב') מי ה' וכו' ורצה למלוך בכיפה ולהיותו ראש . "                                                                                     (האר"י, ספר הליקוטים, פרשת בשלח, סימן י"ד)   ג.        שירת הים היא שירת הכניסה לארץ ישראל            על פי גדולי חוקרי זמננו של גבולות ארץ ישראל, הרב ישראל אריאל, הרב פרופ' דניאל מיכלסון וכותב מאמר זה, סיני היה בעבר ולעתיד לבוא חלק מארץ ישראל המובטחת  בין שני הנהרות, נילוס מצרים ופרת.            אם כן מתברר כי מעברות ים סוף הם גם מעבר ממצרים לארץ ישראל העתידית . אלא שארץ ישראל זו הייתה עדיין סמויה מן העין , מאחר שטרם נכבש הגלעין של ארץ ישראל – ארץ ישראל המערבית- הנושבת,  וזאת כדוגמת עבר הירדן שלא נתקדשה טרם נתקדש עבר הירדן המזרחי.            מתברר כי בני ישראל כאשר חצו את ים סוף הגיעו אל המעטפת המדברית של ארץ ישראל שכללה גם את הר סיני.  ממילא מתווסף  כאן עוד מימד חשוב לחוזקה ועוצמתה של שירת הים – שירת הגאולה.               על פי דעתם של קובעי הגבול הארץ ישראלי ,  הכולל  את חצי האי סיני , עם חצית   מפרץ סואץ ממערב ,  ליד ראס אל עדביה ולמרגלות גבל עתקה  ,ומזרחה אל ראס אל מסאלה  בחצי האי סיני ,  , מתברר כי ראס אל מסאלה הוא המקום הראשון שבו נכנס עם ישראל לארץ ישראל .               לפי זה , הפסוק "תביאמו ותיטעמו בהר נחלתך " , מתבאר ככניסה מידית לארץ ישראל ולא כבקשה  לעתיד .ושירת הים היא גם שירת הכניסה בפועל לארץ ישראל .              מכאן מתברר כי מה שהושר בשירה: "תביאמו ותיטעמו בהר נחלתך" -  הוא לא עניין עתידי אלא עניין הווי – כבר עכשיו נכנסים לתחום ארץ ישראל !