משפחת חרלפ : עבר , הווה ועתיד
  www.charlap.022.co.il
נסיכות בני דוד חרלפ
יום ד', כה’ בכסלו תשע”ח
    צור קשר  |  אודות  
 חייא היה ראש המשפחה המלכותית של בני דוד המלך שהגיע לספרד , אחרי שאביו ו\או סבו חזקיה ,שהיה ראש הגלות בבבל, הוצא להורג על ידי הכליף המוסלמי .חייא היה משורר בעצמו וכן היה המהדיר והעורך של דיוואן ( ספר השירים ) של רבי יהודה הלוי, שכנראה היה איתו בידידות קרובה . חייא זה שלנו נקרא גם "חייא אלדאודי " , וכן חייא - ללא תואר נוסף , מה שמראה  כי היה אישיות מפורסמת ביהדות ספרד של אז . אנו מצפים לעריכת שיריו ולמציאת עירו וקברו בספרד - יחד עם השבת כל רכוש משפחתינו הרב בספרד ובפורטוגל . 
12:06 (27/03/09) גדעון חרלפ

                                                                                       " מקרב אחיך תשים  עליך מלך " מקרב אחיך – בגימטריא – משבט יהודה , "לבלתי רום לבבו מאחיו ... בקרב ישראל " - , הפסוק מתחיל ומסיים באות למד , רמז שיוצא מלכות מיהודה ששמו עולה למ"ד , ולמד מעלה במלכות  ודוד בין ל' שנה במלכו ולכך אמר שירה שמתחלת בלמ"ד  והוא למנצח לעבד ה' לדוד  למען יאריך ימים  מלך שמלך בן ל' – יאריך ימים "                  בעל הטורים                                                                                                                  מיהו חייא שעל שמו נקראת משפחתינו הכבודה ?   על פי כתב היחש שלנו כפי המופיע בקדמת ספריו של הרב אליעזר צבי חרלפ ממזריטש ,  חייא  בן דוד בן זכאי , הוא דור מספר 70 לדוד המלך . ובאותו כתב היחש נזכר :"ובעצמו הלך לפולין – על כן שם משפחתינו חרלפ , ראשי תיבות :"חייא ראש לגליל פולין ".מתי חי חייא זה ? אפשר לנסות לקבוע  את  השנים בהן חי ופעל על פי דמויות ידועות שלהן עדויות היסטוריות ממקורות אחרים והמופיעות בכתב היחש .  סבו , זכאי היה כנראה ראש הגלות הידוע שהיה בר פלוגתא של רב סעדיה גאון וכן על פי שנכתב בכתב היחש שלנו :" אבי חזקיה ריש גלותא " . זכאי המוזכר כאן איננו כנראה ריש גלותא  שהיה בר הפלוגתא של רב סעדיה גאון . נכדו   חייא חי כ-60 שנה אחריו ובנו של חייא- חזקייה –  חזר והיה בעצמו ריש גלותא בבבל , לא ברור מדוע חייא עצמו לא היה ראש גלות , האם בגלל שהלך לפולין או לספרד/פורטוגל  כבר בתחילת האלף השני על פי הספירה הנוצרית ? 3.   על פי  מקור נוסף , גדליה בן יוסף , מחבר ספר "שלשלת הקבלה " , שאף הוא היה מבני המשפחה  ושמו מופיע בכתב היחש (בתוך ספר שלשלת הקבלה , אלף החמישי עמוד  192):       "חזקיה בן דוד בן זכאי ( וביוחסין בדורות הגאונים ובסדר הקבלה להרמ"א- בן בנו של דוד בן זכאי ) בני ישיבת רב האי הקימוהו ריש גלותא והושיבו אותו על כסא רב האי , ועמד שנתיים, והלשינו בו למלך ותפסו ואסרו בברזל ועינה אותו בעינויים קשים ולא השאיר לו משתין בקיר , וברחו שני בניו לספרד לרב יוסף בר רב  שמואל הלוי הנגיד שהיה אוהב ליחיזקיה ריש גלותא ור"י  והיה  עימו עד השמד בגראנטא שנהרג רבי יוסף הנגיד וברחו לארץ אדום . ומזרעם היה רבי  חייא דאודי         שנפטר בקשטיליה שנת  תתקי"ד (1152 לספירה הנוצרית ) ואחריו לא     נשאר בספרד אדם מפורסם שהוא מבית דוד , ואחר חזקיה ריש גלותא ור"י – פסקו ישיבות הגאונים . ( יוחסין ) . "   הנה מצאנו כאן בספר יוחסין גם את חזקיה  בן דוד בן זכאי וגם את חייא דאודי . האם זהו אותו חייא המוזכר בכתב היחש שלנו שהוא אבי  חזקיה ?   יש שכתבו לכן שצריך להגיה בכתב היחש שלנו חייא בן חזקייה , אפשרות נוספת שהעלתי לאחרונה כי יש לתקן – אחי חזקייה .     על פי ספר סדר החכמים (חלק א, ס"ז )וספר הקבלה לראב"ד [1], חייא היה אחד משני בניו של חזקיה שברחו מבבל לספרד .   על הקשר ההדוק בן חזקיה ראש הגלות לבין שמואל הנגיד מצאנו שיר שכתב שמואל הנגיד לחיזקיה , מופיע בדיוואן שמואל הנגיד (אוקספורד ,תרצ"ד, סעיף י  ). על פי מה שנכתב שם,  חזקיהו התמנה לראש גלות בשנת ד' תשפ"א –  1021 לספירה .     כמו כן , מצאנו משורר יהודי בספרד של אותה תקופה בשם חייא ,שחוץ מהיותו משורר,  הוא היה  העורך של  הדיוואן הראשון של רבי יהודה הלוי . רבי יהודה הלוי נולד בספרד בשנת      1075,  שם חיבר את רוב שיריו . לאחר מכן , בשנת           עלה לארץ ישראל ועל פי המסורת נרמס על ידי פרש   בירושלים בשנת 1141      . האם חייא , עורך הדיוואן של ריה"ל הוא אותו חיא שלנו ?   על פי הידוע נמצאו תשעה שירים שמחברם הוא חייא : א.    בוקר התנפלתי ב.     גבהי שמים ג.      היום נקראתי – למעריב יום כיפור (כאן נכתב כי המחבר הוא "חייא אל דאודי " ד.     חושה לעזרתי ה.    חטאי מנשוא ו.       חשתי לחלותך ז.      אין מנחה רקוחה ח.    כל הנשמה ט.    קינה לתשעה באב ( מופיעה בספר קינות לתשעה באב – נוסח ספרד.   על פי צונץ ,  חייא המשורר הוא חייא אלדאודי  שנפטר בקאסטיליה  ושנקבר בעיר ליאון בשנת 1154 .     על פי חיים שירמן , המהדיר של שירי ריה"ל בעת החדשה,  חייא חי בראשית המאה ה- 12 וחתימתו נמצאת על השיר קדושה .[2]     שמואל דוד לוצאטו , שד"ל , מזהה את חייא ,נצר ראש הגלות עם חייא אלדיין וקובע שהוא הוא מחבר הדיוון הראשון של ריה"ל . הדיוואן נקרא בשם "מחנה  יהודה " [3].     עזרא פליישר[4] טוען ששד"ל חזר בו ,וחייא הדיין הינו ממצרים ולא מספרד .   אולם אי אפשר לקבל את שיטתו זו משתי סיבות עיקריות :     א.    על רבים משיריו של רבי יהודה הלוי צוינו בכותרות מפורטות הנסיבות והתאריכים שבהם נכתבו ולכן קשה להניח כי עורך שירים ממצריים ידע וכתב כותרות וציונים מאלו .   ב.     בדיוואן "מחנה יהודה" חסרים הרבה שירים מאוחרים. לכן סביר להניח כי חייא , עורך הדיוואן איננו בן ספרד . [5] על הסברא כי חיא עורך הדיוואן של רבי יהודה היה ממצרים ,אפשר לומר כי מאחר שהיה במצרים בן נוסף של המשפחה , אחיו של חייא- יוסף , אולי אליו הגיעו שיריו של רבי יהודה הלוי שלא נכתבו בספרד , וכקרוב משפחה , הוא סייע בעריכתם וייחס אותם לאחיו חייא שנותר בספרד .       15 . על פי הוגס[6] ,מחבר ספר על שושלת בית דוד , ריש גלותא חזקיה הראשון היה נשיא בן השנים 953-975 .חזקיה זה נקרא  " גאון פומבדיתא " .  לחזקיה היו שני בנים :זכאי ודוד . לדוד היה בן בשם חזקיה ,הוא ראש הגלות שנרצח בשנת 1058 על ידי הכליף המוסלמי .  לחזקיה זה , היו שלשה בנים ,יוסף ירד למצרים לפוסטאט, בניו דוד ויצחק עברו לספרד , כאשר שאלתיאל ,אליו מתייחסת משפחת שאלתיאל של היום היה בנו יחד עם בניו יוסף ומשולם .  לדוד בנו נולדו שלשה בנים : חזקיה השלישי , חייא – כנראה אבי משפחתינו וברוך – בן שהתנצר . דוד  חזר לבגדד לאחר מכן . לדבריו ,חייא היה מאבות משפחה מרנית ( יהודים שהתנצרו ) שמצאצאיה היה יוסף נשיא – הדוכס מנכסוס . (נפטר  1959 ).   16. מסקנה    מכל האמור לעיל נראה כי חייא ,שעל שמו נקראת משפחתינו היה בנו של חזקיה ראש  גלות בבל שנרצח על ידי הכליף המוסלמי .  על פי הוגס , יכול להיות שהיה נכדו של חזקיה . חייא היה משורר בעצמו וכן היה עורך הדיוואן ( ספר השירים ) הראשון של רבי יהודה הלוי שנקרא "מחנה יהודה" . חייא חי  בספרד  ונקרא "חייא אלדאודי ". או " חייא "-ללא תואר נוסף , מה שמעצים את גדלותו כמשורר,עורך שירה ואישיות ציבורית מוכרת .  לאחר מכן עברו בני המשפחה או חלקם ופעלו במחוז פורטוגל שהפכה להיות ממלכה בפני עצמה .    עלינו לדאוג להוצאת שיריו והלחנתם . [1] ספר הקבלה לראב"ד , מהדורת ג"ד הכהן חלק עברי  עמוד 43 פילדלפיה ,  תשכ"ז ,עמוד 41 [2] השירה העברית בספרד ובפרובנס , חיים שירמן ,ספר ראשון חלק ב . [3] הקדמה לספר בתולת בת יהודה , דף ז' [4] רבי יהודה הלוי , בירורים בקורות חייו ויצירתו . בתוך ספר ישראל לוין , קובץ מחקרים בספרות העברית לדורותיה  , מכון כץ , 1994 עמוד 273 . [5] כן כתבו יוסף יהלום ויצחק בן אבו , לתולדותיה של המסירה בשירת חול עברית מספרד . תרביץ , שנה נ"ד חוברת ב' עמוד 246. [6] Davidic dynasty", research by david Hughes"  , ראה כתבה נוספת באתר .