משפחת חרלפ : עבר , הווה ועתיד
  www.charlap.022.co.il
נסיכות בני דוד חרלפ
יום ד', א’ באלול תשע”ז
    צור קשר  |  אודות  
 זבולון עלה עם אחותו והוריו חיה ויצחק חרלפ . היה תלמיד חכם עצום ואביהם של יצחק אליעזר ויעקב משה חרלפ . כוחותיו הרוחניים היו מעבר לכל השגה - הוא היה ביכולתו להסתכל בכוס זכוכית ולדעת אם נטבלה כהלכה !!!
14:09 (01/03/09) גדעון חרלפ

                   הגאון הרב זבולון בן יצחק חרלפ זצוקל"ה     ת"ר – ט' שבט התרנ"ח                                                         נערך: טבת התשס"ז                                                                                           ינואר 2007       D:\My Documents\גדעון\הרב זבולון.doc מפתחות         1.                  לידתו 2.                  הנס שקרה בעלייתו ארצה 3.                  חינוכו בצל למדנים וצדיקים 4.                  הנהגתו בתורה ובקדושה 5.                  דרכו החינוכית בחינוך ילדיו 6.                  משפחתו 7.                  תפקידיו הציבוריים 8.                  מקום מגוריו 9.                  ספריו, תורתו ומשנתו 10.              יחוסו 11.              אישיותו 12.              אחיו ואחיותיו  13.              בניו ובראשם יצחק אליעזר הבכור ויעקב משה הצעיר 14.              פטירתו   ביביליוגרפיה נספחים רשימת תפוצה   הגאון הרב זבולון בן יצחק חרלפ   1.       לידתו   הגאון הצדיק הרב זבולון חרלפ, אביו של הגאון ר' יעקב משה חרלפ ור' יצחק אליעזר חרלפ – ראש משפחתנו, נולד בעירה ווילקאווישק פלק סובלק בפולין, כיום ליטא. הרב זבולון נולד בשנת 1840 (תר"פ), בן שני לאביו הרב יצחק ואימו חיה, גם היא בת משפחה, בת הרב יהודה ליב חרלפ, רב העיר מריאמפול הסמוכה ונכדת הגאון ר' חיים משרשוב מחבר הספרים "שירה לחיים ואלוף אומר". אחותו הגדולה שרה נולדה בשנת 1837 (תקצ"ז).   2.       הנס שקרה בעליתו ארצה  בחג הסוכות בשנת תר"יב עלה עם אימו חיה ואחותו הגדולה שרה (שופנר) לארץ ישראל, דהיינו, כשהיה כבן תשע.אביו יצחק ( בן  מאיר בן יעקב , על פי פינקסו של הרב  זבולון  חרלפ ). אביו יצחק עלה רק לאחר מכן,  בכסלו תרי"ד.  בהקדמה לספרו "בית זבול" (ח"א) מספר בנו הגאון רבי יעקב משה חרלפ: " ... ומשמיא קזכו כי ראו בדרכם לארץ ישראל מעשה ניסים, לא יאומן כי יסופר, שבעברם באיי הים על יד מדינת טורקיא ועגנה האני' על יד אחד האיים והתחילו הילדים לצעוק ולהתחנן שיקנו להם איזה פרי להשיב את נפשם כי זה כמה לא בא לתוך פיהם אלא פת צנומה בלבד, וירדה אמו של אבא, וילד כבן תשע עמה הוא אבא זצ"ל ובתה שהיתה כבת ארבע עשרה, לקנות מה בעבורם, ועד שלא הספיקה לקנות צפצפה האני' והלכה לה, וישארו שם על האי עם עם אשר לא ידעו את לשונו. גוי עז פנים, ערבים פראים, ויבכו בכי רב ומר על גורלם ויתיאשו מחייהם, והסבא זצ"ל שם באנייתו הוא בראותו כי הספינה נוסעת ואשתו וילדיו אין אתו בכה גם הוא מאין הפוגות. וכל התחננותו מרב החובל שיעמיד את האניה לא הועילה, אולם הוא לא התיאש ויעתר אל ד' ויבטח בו כי יראהו נפלאות מישועתו, וכן הי' פתאום הופיעה אני' חדשה, מלאה אנשים לעיני האשה וילדיה ויקחו אותם אל האני', ופלא הדבר סיפר אאמו"ר זי"ע – וכן היתה מספרת תמיד דודתי אחות אבא – שכל האנשים שהיו בהאני' כולם עומדים ודומי' שררה בכל האני' כולם שותקים ואין דובר דבר, והאניה הוליכה אותם להאי השני מקום שעמדה הספינה שהי' בה אא"ז זצ"ל והורידה אותם לשם, ותיכף חזרה ונעלמו עקבותיה, כשראו זה את זה התעלפו מרוב שמחה, ויודו לד' חסדו:   3.       חינוכו בצל למדנים וצדיקים ... אחרי עבור חמש שנים נפטר אא"ז לבית עולמו ואבא ואמו ואחותו נשארו לאנחות. אבל עוד לפני פטירתו בהכירו את אאמו"ר זי"ע כי ברכה בו ולגדולות נוצר, הספיק להכניסו ב"ישיבת הר"ן" ישיבתו של הגאון קדוש ד' ר' נחום זצוק"ל שהיה אבד"ק שאדיק בפולין (נזכר בזית רענן ח"ב יו"ד סי' ט"ו ובאמרי בינה ח"א קונטרס התשובות סי' א' וכידוע פעה"ק היו לו גילויים גדולים על יד הכותל המערבי וגם גילה להרבה אנשים את שורש נשמתם עיין בהקדמת בית לאבות) ורבו הקדוש קירבו מאד, מתחילה לקחו ללימוד הפשוט שלו, שהי' לומד עם תלמידיו בכל יום דף גמרא רש"י ותוספת רא"ש ור"ן, ופעם אחת בהגיעם לסוגיא דפרצופות במסכת עבודה זרה(1) (דף ...) הקשה לו אאמו"ר זי"ע קו' אחת אשר רבו נתלבט עלי' לתרצה, אז אמר לו רבו מעתה תצטרף גם לשיעור החריפות שהי' קובע עם התלמידים הגדולים (ובהם בנו הגדול מו"ר הגאון הצדיק ר' זלמן זצוק"ל אשר בנה המחוזות שבסביבות ירושלים, וזכיתי ללמוד אצלו איזה זמן באחרית ימיו), ולמדו מס' ב"מ וכתובות כעשר שנים.   4.       הנהגתו בתורה ובקדושה אאמו"ר זי"ע התדבק ברבו הקדוש וילך בעקבותיו ויט שכמו לסבול וישקוד על התורה יומם ולילה בקדושה ובטהרה ויזיר עצמו מכל חמודות תבל, ומעולם לא פשט מלבושיו ולא עלה על מטה לישון, ויהי ניעור רוב הלילות.ולמד מתוך הדחק, ובכל זאת צהלתו בפניו. תפלתו היתה בהתלהבות עצומה ברתת ובזיע, ולא נזרקה מפיו שום ברכה שלא בירכה בכל כחו ואונו ממש כדכתיב כל עצמותי תאמרנה ד' מי כמוך, רוב יגיעתו היו בספרי מרן מליסא זי"ע הנתיבות והחוות דעת, וכל סדר הליכותיו והוראותיו בקדושה היו על פי הכרעתו של מרן מליסא. ואזכיר דבר פלא, דכירנא באחד הלילות כשלמד עם תלמידיו ביו"ד סי' צ"ב(2) נתקשה בדברי החוות דעת שם, ועמל ויגע למצוא ישוב לדבריו ולא עלתה לו, ויצטער מאד מזה, ויתהלך אנה ואנה ויקמט את מצחו ולא בא אל ישובו, בתוך כך ישב על ספסלו לעיין עוד פעם בדברי החו"ד, אני הייתי בעת מעשה. וראיתי והנה מתנמנם עברו רגעים אחדים וייקץ בשמחה ויעמוד ויאמר נתנמנמתי וראיתי קהל גדול מאד ואחריו איש בעל הדרת פנים, שאלתי מי זה האיש והשיבו לי כי זה רבינו יעקב מליסא בעל החו"ד ואמר אם כן אשאל ממנו פירוש דבריו, והנה אך התחלתי להקשות לו הרגשתי בביאור דבריו ואיקץ משנתי. ותיכף הגיד לתלמידיו את ביאור דברי החו"ד שעלו בלי שום גמגום. למחרת הלך ודרש אחרי זקנים וישישים שהכירו עוד את הגאון מליסא בילדותם וימצא זקן אחד ויבקשהו לתאר לפניו תואר פני קדשו והיה ממש כמו שראהו הוא.   5.       דרכו החינוכית בחינוך ילדיו         כך כתב הרב יעקב משה חרלפ על חינוכו על ידי אביו : "ולקחני אבי זצ"ל תחת כנפיו וילמד אתי יום יום, ולמודו הי' ביראה ופחד, עיניו בהספר וכשהי' צריך לבאר הענין ולהגיד את חידושיו הי' מדבר מתוך עינים סגורות, בו הי' מורגש ממש קיום דברי חז"ל שיהי' כאילו בעל שמועה עומד לנגדו, ואחרי הצהרים שהוא הי' צריך ללכת למושב ב"ד, נתקבלתי ללמוד אצל אדמו"ר הגאון קדוש ד' רבי יהושע צבי מיכל שפירא זצוק"ל, ואמנם מטל ילדותי נכספה וגם כלתה נפשי לכנוס לפני ולפנים לקבל תורה וקדושה גם מאת כבוד קדושת גאון הגאונים קודש הקדשים רשכבה"ג מרן רבינו משה יהושע יהודה ליב דיסקין זצוק"ל הרב מבריסק, ועם שהייתי אז ילד זכיתי שהראה לי חיבתו הקדושה וגם לקבל ממנו איזה פעמים את ברכת קדשו, וצפיתי שאזכה לזה כשאתגדל בשנים. אולם עוד טרם שהגעתי לשנות הבגרות עלה הגאון הקדוש בסערה השמימה בער"ח שבט תרנ"ח ואחרי עבור תשעה ימים בתשיעי לחודש שבט נסתלק מאתנו גם עטרת ראשנו אאמו"ר זי"ע (שהי' מבית דינו של הגאון הקדוש הנ"ל) ואני אז בראשית אביב נעורי, דמיתי כאילו עולם חשך בעדי והרגשתי עצמי ככלי אובד, אבל חסדי ד' כי לא תמנו, ונתן לי עוז ועצמה ונתקרבתי ביותר ללמוד בקביעות אצל מו"ר הגאון הקדוש חמדת ישראל מוהריצ"מ הנ"ל וזכיתי גם להקים רצון צדיק לסדר ולהוציא לאור ספר אחד מספריו הרבים שהניח בכתי"ק, וקראתיו בשם "ציץ הקדש" (ח"א נדפס בשנת תר"פ). וגם עשיתי לו זר זהב סביב בשם קונטרס אחרון שנתקבל תהלה לו יתברך בתשואות חן אצל רבים ממופלגי תורה, ובשנת תרס"ט כשבא לעיה"ק מו"ר הגאון ר' יצחק ירוחם דיסקין ז"ל, הנה מרוב החשק שחשקה נפשי לטעום מטעם מהלך העומק הנשגב של תורת אביו הנ"ל נתקרבתי אל בנו הגאון והוא קבע אתי שעורים גם בכתי"ק אביו הגאון הקדוש אשר לנפלאות עומק מושגם אין חקר למו. ועל הטוב יזכר גם שם מו"ר הגאון הצדיק ר' חיים יעקב נפתלי זילברבערג זצ"ל (נכד הגאון האדיר קדוש ד' מרן בעל זית רענן ותפארת ירושלים רבו של מו"ר הגה"ק מוהריצ"מ זצ"ל הנ"ל) אשר מידי היותו פה עיה"ק בשנת תרנ"ו, בילדותי, קבע אתי לימוד בספר שב שמעתתא בהוספת חידושים עמוקים אשר הגיע לי מזה הרבה תועלת". הנה דבריו הנוכחים המתארים את הוד קדושתו של זקננו הרב זבולון זיע"א דרכי הנהגתו וחינוך בניו לתורה ויראת שמים.   6.       משפחתו     הרב זבולון נשא לאשה את הרבנית .................... לרב זבולון נולדו חמישה ילדים, כמנין חמישה חומשי תורה, יצחק אליעזר הבכור, ניסן יהודה ליב, מאיר חיים, יוסף דוד זאב ויעקב משה חרלפ. מאשתו השניה, מרת מרים בת ר' יוסף לייט מאמדור בת יהודית קיילא נולד הרב הצדיק יעקב משה בעל המחבר "מי מרום" ובית זבול, שני ספרים המרמזים על שמות הוריו מרים וזבולון.   7.       תפקידיו הציבוריים   הרב זבולון חרלפ היה דיין בבית הדין של הרב משה יהושע יהודה ליב דיסקין מבריסק יחד עם הרבנים יוסף פרידמן ויהודה ליב חפץ. כמו כן היה ממונה בכולל סובלק – לומזה.   8.       מקום מגוריו           רכש מגרש בין הראשונים בשכונת בית יעקב. צילום שטר המכר של המגרש הנ"ל המובא בשם שטר החלטה ע"ש הרב זבולון חרלפ מובא בספר ירושלים שכונות סביב לה. כנראה זהו הבית ברחוב – היום בבעלות כולל סובלק לומז'ה, על ידי הרב רוטמן אפריים, רחוב משה חגיז 23, טל. 8417401-054,  5384923-02. היה בין המתישבים הראשונים בשכונת משכנות.   9.       ספריו, תורתו ומשנתו   השאיר הרבה חידושי תורה בכתב יד (איפה הם ?) שקצת מהם הודפסו על ידי בנו הרב יעקב משה בסוף ספר "בית זבול" חלק ב' ונקראו בשם קונטרס יסוד המעלה. כתב את הספר "מאורי חיים" פרוש על ספר משלי לזכר בנו מאיר חיים שנפטר בצעירותו. לא ברור למה וממה. לכאורה מה הביא אתו לכתוב פרוש דווקא על משלי ? אולי כדוגמת הגאון מוילנא שגם הוא כתב פרוש על ספר משלי.           על פי הקדמתו לספר, ספר זה בא לתקן את מה שספגנו בימי הנעורים גם באופן אישי וגם את נעורי עם ישראל החל מיציאת מצרים והוא ספר מוסר לכול ולבני הנוער. ספר שני שלו שנערך על ידי בנו יעקב משה חרלפ הוא קובץ יסוד המעלה "בענין שביעי ומעשרות בשל נכרים ובדין הפרשת חלה מקמח זול על קמח ארץ ישראל היקר" ועוד ליקוטים השייכים לסדר זרעים והוא ויכוח עם אחד מגדולי הזמן ( ?) שיצא בספרו הלכה מבוררת. ומטרתו לעורר ישנות ולחרוץ משפט נגד המקובל ! ספר זה מובא בסוף בית זבול, חלק שני. על פי הקדמת בנו הרב יעקב משה חרלפ לספר בית זבול חלק שני הורה לו אביו זבולון: "אמר לי – שלא להחמיר בזה יותר מידי למען לא לחסום בעד העליה לארץ ישראל". חידושים נוספים בסוף הספר ו"מאורי חיים" מובאים על מסכת פסחים ובבא מציעא שאלות ותשובות שונות במהדורה שהוציא בנו הרב זאב חרלפ (רב הישוב מעלה עמוס), כיצד מברכין על ריח זילוף של יין, בענין קנין בשינוי בגזלן, בסוגיא דאשלה לחות מפרוטה, בדין שוכר וגזלן שהשאילו לאחרים ובענין שילוח הקן בביצים טריפות, כולם הובאו בסוף פרושו על הספר משלי.   10.     יחוסו             כידוע, בני משפחת חרלפ מיוחסים באופן ישיר לצאצאי ראש הגלות ומשם לדוד המלך. יחוס המשפחה מופיע בפתיח של הספר מגדנות אליעזר של הרב הגאון אליעזר צבי חרלפ ממזריץ וכן בספר דברי חפץ של אחיינו ר' ..........           בידינו נמצא כתב יד קודשו עם יחוסו עד אדם הראשון עם חתימתו וחותמת בית הדין בה היה דיין.   11.     אישיותו             בספרי האיש על החומה, תולדות הרב חיים זוננפלד, מסופר עליו כי היה מסתכל על כוס שתיה והיה רואה אם היא טבולה או לא.   12.     אחיו ואחיותיו-           אחותו – הרבנית שרה שופנר ,  מוזכרת בהקדמה לסיפרו מאורי חיים, כנראה שהיגרה לארצות הברית, התחתנה עם שרגא פייטיל שופנר ונולד לה בן בשם קלמן שופנר שתרם להוצאת הספר מאורי חיים,  הם וצאצאיהם.  אינם  ידועים . על פי פנקסו היו  לו עוד שני אחים : יעקב ( נפטר ב' כסלו )ועזריאל זליג ( נפטר ד' שבט ), על פי מנטון הייתה לו אחות נוספת , חווה לבית רמבח .    13.     בניו -          יצחק אליעזר הבכור, נולד טז תמוז תרי"ח -          ניסן יהודה ליב נולד בשבת קודש ,חמשה עשר בשבט תרכ"א -          מאיר חיים נולד ביום א' , ח"י כסלו תרכ"ד  (נפטר כ"ט אדר א' תרמ"ו ) -          יוסף דוד זאב -          יעקב משה הצעירעל פי ארתור מנטון היו להרב זבולון 13 ילדים . בדף מפינקסו רשומה ילדה ששמה נמחק וכן שלשה בנים ששמם נמחק ומכונים :"הילד ". למעט ילד אחד שנזכר בשמו :"יצחק אלני ".    14.     פטירתו           הרב זבולון נפטר בט' שבט התרנ"ח (1898) ונקבר בהר הזיתים, חלקת הפרושים, לידו נקברו גם בנו יצחק אליעזר חרלפ שנפטר בתאריך ט' שבט התרע"ד ולידו גם המהרי"ל דיסקין. (1)  מה היתה הקושיא שנשאלה שם ? (2)  מה היה ספיקו בהבנת החוות דעת שם ?

 
 


Powered by 022.co.ilכניסה למשתמש רשום | תנאי שימוש | הקם אתר חינם | | RSS